הלכה ליום שני ט' טבת תשפ"ב 13 בדצמבר 2021

נטילת ידיים על מעט לחם

שאלה: בחתונה שהשתתפתי, לפני החופה, אחד המשתתפים טעם מעט לחם עם סלאט, ללא נטילת ידיים. ואמר שהוא עושה כן על פי ההלכה. האם באמת הוא עשה כדין?

תשובה: מצוה מדברי סופרים (כלומר, תקנת חכמים), ליטול את הידיים לפני סעודה שאוכל בה פת. ובמשנה במסכת עדיות (פרק ה) שנינו, שנידו רבותינו את רבי אליעזר בן חנוך, שפקפק בתקנת נטילת ידיים, ואף שפקפק על תקנת חז"ל מפני קושיות שהיו לו על טעם התקנה, בכל זאת נידו אותו, כיון שמצוה לשמוע לדברי חכמים.

והנה החיוב ליטול ידיים, הוא דוקא כשבא לאכול סעודה עם פת לחם. (או כשבא לאוכל דבר שטיבולו במשקה), כמבואר בדברי הרמב"ם (פ"ו מהלכות ברכות ה"א) ובשלחן ערוך (סימן קנח).

וכתב מרן הבית יוסף בשם הרוקח, שעל פת פחות מכזית, כלומר, פחות מעשרים ושבעה גרם, אין צריך נטילת ידיים. והביא ראיות לדבריו מהתלמוד.

ומרן השלחן ערוך הביא את דברי הרוקח בשלחן ערוך בזו הלשון: אם אוכל פחות מכזית, "יש מי שאומר" שאינו צריך נטילה. עד כאן.

והנה, מה שכתב מרן ש"יש מי שאומר" שאינו צריך נטילה, אין זה משום שמרן סובר שאין הלכה כדברי הרוקח, אלא שכך דרכו של מרן בשלחן ערוך, שכל דין שלא כתב אותו שום פוסק, ורק פוסק אחד הביאו, מרן כותבו בלשון "יש מי שאומר".

ומבואר אם כן שלדעת מרן השלחן ערוך, מי שאוכל פחות מעשרים ושבעה גרם פת, אינו חייב ליטול את ידיו.

ואמנם יש מרבותינו האחרונים שדחו את דברי מרן הבית יוסף, וכתבו להחמיר ליטול את ידיו גם בפחות מכזית פת. אולם מרן החיד"א בספר ברכי יוסף (ס"ק ד) הביא בשם הרשב"ץ שכתב בפירוש כדברי הרוקח, שכל שאוכל פחות מכזית פת, אינו צריך ליטול את ידיו. ודחה את כל קושיות האחרונים על מרן הבית יוסף.

ולכן העיקר להלכה, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבעה גרם פת, אינו חייב ליטול ידיו. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו הליכות עולם חלק ראשון (עמוד שטז).

שאלות ותשובות על ההלכה

איך מברכים על הפת כ- 27 גרם?? המוציא? והאם צריך ברכת מזון? י"ג טבת תשפ"ב / 17 בדצמבר 2021

אם אוכלים פחות מ27 גרם, מברכים המוציא, אבל לא ברכת המזון.

אם אוכל לחם פחות מכזית ללא נטילה עדיין צריך לברך המוציא? אפילו שלא עשה נטילה? ומה עם ברכה שלאחר מכן? י"ט ניסן תשע"ח / 4 באפריל 2018

גם על פחות מכזית צריך לברך המוציא, אף על פי שלא נטל ידיו. ואינו מברך ברכת המזון.

ואם נמשך בסעודה ורוצה לאכול יותר מ 27 גרם לחם? כ"ה סיון תשע"ד / 23 ביוני 2014

כאשר רואה שעומד לאכול יותר מכזית, יקום מיד ויטול את ידיו.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה