הלכה ליום חמישי כ"ב שבט תשע"ד 23 בינואר 2014

תפלה שלא נענתה

שאלה: לפני מספר חודשים, כשחלה מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, כל ישראל התפללו לרפואתו, וקבלו קבלות לרפואתו, ובסוף מרן נפטר. איך יתכן הדבר?
 
תשובה: בודאי שהתפלות לפני השם יתברך, תועלתן עצומה עד אין חקר. ואין לשער את גודל הזכות שיש בידינו, שהשם יתברך מאזין לתפלות עמו ישראל, ואין תפלה אחת ששבה ריקם.
 
ובכל זאת יתכן שכפי הנראה התפלות אינן מתקבלות. כמו שאמר מרן זצ"ל בעצמו, כמה חודשים קודם פטירתו, כשהפציר בתפלה לפני השם יתברך שישלח רפואה שלימה לבנו הרב יעקב יוסף זצ"ל, ובסופו של דבר נפטר בנו. וקרא על כך מרן את הפסוק (באיכה פרק ג) "סכותה בענן לך מעבור תפלה", שכביכול יש מסך המפריד ומכסה את התפלות שלא תתקבלנה. וכמו שאמרו במדרש, (איכה רבתי), אמר רבי שמואל בר נחמני, שערי תפלה, לפעמים הם פתוחים לפעמים הם נעולים. ורק שערי תשובה הם פתוחים לעולם. ואין אנו יודעים בדיוק חשבונות שמים. רק יודעים אנו, שלכל תפלה יש את מקומה. והיא פועלת בסופו של דבר טובה לאדם ולעולמו, גם אם נראה כאילו היא אינה מתקבלת.
 
ובפרט נכון הדבר כשמתפללים על אדם שיתרפא, בזמן שמצבו קשה מאד, עד שיהיה זה בבחינת נס ממש לרפאותו. ובגמרא אמרו (יבמות קכא.) שאין מזכירים בתפלה מעשה נסים. כלומר, אין מתפללים על הנס. ולכן בדרך כלל, תפלה על חולה זקן בשנים ומסובל ביסורים אינה נענית. ובפרט אחר שנגזרה מיתה לעולם. ואין לנו אפשרות להמלט מן הגזירה הזו, אלא בתשובה שלימה, שתביא את הגאולה השלימה, שאז יבולע המוות לנצח, ומחה ה' דמעה מעל כל פנים.
 
ועל כל פנים לגבי פטירת מרן רבינו הקדוש זצ"ל, באמת היה דבר יוצא דופן, שהמון המון ישראל התחננו בדמעות שליש לרפואתו, ואלפים קבלו קבלות לרפואתו, ובכל היכלי התורה יראי ה' קראו תהלים מעומק הלב לרפואתו, ודמעות ניגרו כמים מעיני ישראל.
 
מזכיר הדבר את תחינותיהם של ישראל, בעת שחלה למות רבינו הקדוש רבי יהודה הנשיא, שבגמרא במסכת כתובות (דף קג:) אמרו, שלא פסקו קדושי עליון בבית המדרש מלעמוד עליו בתפלה, מרוב שהיה רבינו הקדוש יקר להם, כדוגמת מרן רבינו זצ"ל בדורינו. עד שלא יכלו כביכול מן השמים לקחת את נשמתו. ורבי יהודה הנשיא היה סובל יסורים קשים ומרים. ומשראתה כן אמתו (המשרתת) של רבינו הקדוש, נטלה בידה כלי, ועמדה מאחורי בית המדרש, ושברה את הכלי על הארץ. ומחמת קול הנפץ בשבירת הכלי, הפסיקו כולם מלהתפלל, ומיד נתבקש רבינו הקדוש לישיבה של מעלה.
 
ובגמרא מבואר שרבי יהודה הנשיא אחר פטירתו נגלה כמה פעמים בעולם, ופעל טובה וברכה. וכתב הגאון רבינו יוסף חיים זצ"ל, שטעם הדבר שנמצא ברבינו הקדוש, שהמשיך להשפיע טובה לעולם, הוא מחמת רבוי התפלות שהתפללו כולם לרפואתו. והתפלה אינה שבה ריקם. לכן רבינו הקדוש לא נסתלק לגמרי מן העולם. והוסיף, שכל גדול בדורו, נשמתו קשורה עם נשמות בני דורו, ואינו מסתלק מהם עד פטירתם.
 
כמו כן נוכל לומר לגבי מרן זכר צדיק וקדוש לברכה, שגם לאחר פטירתו, יעמוד עלינו בתפלה ממרומים, כי הוא היה רועינו. וכבר אמרו בגמרא, (בפסחים צב.), כל פרנס שמנהיג את עדתו בנחת, זוכה ומנהיגם לעתיד לבוא. שנאמר, "מרחמם ינהגם, ועל מבועי מים ינהלם". ומרן רבינו הקדוש זצ"ל, שהיה נוהג עם צאן מרעיתו באורך רוח ובנחת, בודאי אל יעזבנו ואל יטשנו, ויעמוד עלינו בתפלה לפני כסא הכבוד, לרחם על שארית הפליטה, שארית יוסף, שהקדוש ברוך הוא ירחם עלינו, ויצילנו מכל צרה וצוקה, מכל נגע ומחלה, וזכותו תעמוד לנו עד קץ הימין. אמן כן יהי רצון.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה