הלכה ליום חמישי כ"ב שבט תשע"ד 23 בינואר 2014

תפלה שלא נענתה

שאלה: לפני מספר חודשים, כשחלה מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, כל ישראל התפללו לרפואתו, וקבלו קבלות לרפואתו, ובסוף מרן נפטר. איך יתכן הדבר?
 
תשובה: בודאי שהתפלות לפני השם יתברך, תועלתן עצומה עד אין חקר. ואין לשער את גודל הזכות שיש בידינו, שהשם יתברך מאזין לתפלות עמו ישראל, ואין תפלה אחת ששבה ריקם.
 
ובכל זאת יתכן שכפי הנראה התפלות אינן מתקבלות. כמו שאמר מרן זצ"ל בעצמו, כמה חודשים קודם פטירתו, כשהפציר בתפלה לפני השם יתברך שישלח רפואה שלימה לבנו הרב יעקב יוסף זצ"ל, ובסופו של דבר נפטר בנו. וקרא על כך מרן את הפסוק (באיכה פרק ג) "סכותה בענן לך מעבור תפלה", שכביכול יש מסך המפריד ומכסה את התפלות שלא תתקבלנה. וכמו שאמרו במדרש, (איכה רבתי), אמר רבי שמואל בר נחמני, שערי תפלה, לפעמים הם פתוחים לפעמים הם נעולים. ורק שערי תשובה הם פתוחים לעולם. ואין אנו יודעים בדיוק חשבונות שמים. רק יודעים אנו, שלכל תפלה יש את מקומה. והיא פועלת בסופו של דבר טובה לאדם ולעולמו, גם אם נראה כאילו היא אינה מתקבלת.
 
ובפרט נכון הדבר כשמתפללים על אדם שיתרפא, בזמן שמצבו קשה מאד, עד שיהיה זה בבחינת נס ממש לרפאותו. ובגמרא אמרו (יבמות קכא.) שאין מזכירים בתפלה מעשה נסים. כלומר, אין מתפללים על הנס. ולכן בדרך כלל, תפלה על חולה זקן בשנים ומסובל ביסורים אינה נענית. ובפרט אחר שנגזרה מיתה לעולם. ואין לנו אפשרות להמלט מן הגזירה הזו, אלא בתשובה שלימה, שתביא את הגאולה השלימה, שאז יבולע המוות לנצח, ומחה ה' דמעה מעל כל פנים.
 
ועל כל פנים לגבי פטירת מרן רבינו הקדוש זצ"ל, באמת היה דבר יוצא דופן, שהמון המון ישראל התחננו בדמעות שליש לרפואתו, ואלפים קבלו קבלות לרפואתו, ובכל היכלי התורה יראי ה' קראו תהלים מעומק הלב לרפואתו, ודמעות ניגרו כמים מעיני ישראל.
 
מזכיר הדבר את תחינותיהם של ישראל, בעת שחלה למות רבינו הקדוש רבי יהודה הנשיא, שבגמרא במסכת כתובות (דף קג:) אמרו, שלא פסקו קדושי עליון בבית המדרש מלעמוד עליו בתפלה, מרוב שהיה רבינו הקדוש יקר להם, כדוגמת מרן רבינו זצ"ל בדורינו. עד שלא יכלו כביכול מן השמים לקחת את נשמתו. ורבי יהודה הנשיא היה סובל יסורים קשים ומרים. ומשראתה כן אמתו (המשרתת) של רבינו הקדוש, נטלה בידה כלי, ועמדה מאחורי בית המדרש, ושברה את הכלי על הארץ. ומחמת קול הנפץ בשבירת הכלי, הפסיקו כולם מלהתפלל, ומיד נתבקש רבינו הקדוש לישיבה של מעלה.
 
ובגמרא מבואר שרבי יהודה הנשיא אחר פטירתו נגלה כמה פעמים בעולם, ופעל טובה וברכה. וכתב הגאון רבינו יוסף חיים זצ"ל, שטעם הדבר שנמצא ברבינו הקדוש, שהמשיך להשפיע טובה לעולם, הוא מחמת רבוי התפלות שהתפללו כולם לרפואתו. והתפלה אינה שבה ריקם. לכן רבינו הקדוש לא נסתלק לגמרי מן העולם. והוסיף, שכל גדול בדורו, נשמתו קשורה עם נשמות בני דורו, ואינו מסתלק מהם עד פטירתם.
 
כמו כן נוכל לומר לגבי מרן זכר צדיק וקדוש לברכה, שגם לאחר פטירתו, יעמוד עלינו בתפלה ממרומים, כי הוא היה רועינו. וכבר אמרו בגמרא, (בפסחים צב.), כל פרנס שמנהיג את עדתו בנחת, זוכה ומנהיגם לעתיד לבוא. שנאמר, "מרחמם ינהגם, ועל מבועי מים ינהלם". ומרן רבינו הקדוש זצ"ל, שהיה נוהג עם צאן מרעיתו באורך רוח ובנחת, בודאי אל יעזבנו ואל יטשנו, ויעמוד עלינו בתפלה לפני כסא הכבוד, לרחם על שארית הפליטה, שארית יוסף, שהקדוש ברוך הוא ירחם עלינו, ויצילנו מכל צרה וצוקה, מכל נגע ומחלה, וזכותו תעמוד לנו עד קץ הימין. אמן כן יהי רצון.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה