הלכה ליום חמישי כ"ג אלול תשע"ג 29 באוגוסט 2013

ההלכה מוקדשת לרפואתו השלימה של מרן עטרת ראשינו רבן של כל ישראל

רבינו עובדיה יוסף בן גורג'יה בתושח״י

שהשי"ת ישלח דברו הטוב וירפאהו רפואה שלימה
ונזכה לאורו של מרן עוד רבות בשנים
עד ביאת משיח צדקינו בב"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

שאלה: סוכה הנעשית מדפנות בד הצמודות למעקה המרפסת, האם היא כשירה?

תשובה: אם עשו לסוכה דפנות, על ידי נעיצת קנים רצופים בזה אחר זה, ובין קנה לקנה אין מרחק של יותר משלושה טפחים (שהם כעשרים ושלושה סנטימטר), הדין הוא שהסוכה כשירה.
 
דין "לבוד"
וטעם ההיתר, הוא משום שכל שהמרחק בין קנה לקנה, הוא פחות משלושה טפחים, נחשב הדבר "לבוד", כלומר, שרואים כאילו הקנים צמודים זה לזה, ואין ביניהם הפסק, וממילא הדופן שלפנינו כשירה. ודין זה נכון להלכה, בין אם הקנים מונחים במאונך, כלומר לאורך הדופן, ובין שהקנים מונחים במאוזן, דהיינו לרוחבה. שלעולם, אם אין בין קנה לקנה מרחק של יותר משלשה טפחים, הדופן כשירה.
 
דין מעקה של מרפסת
לאור האמור, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א: מרפסת שהיא סגורה משלוש צידיה, על ידי עמודים של ברזל, כגון מעקה, ואין בין עמוד לחברו מרחק רב משלושה טפחים, וסיכך על המרפסת כדת, הסוכה כשירה. וזאת כמובן בתנאי, שהמרפסת עומדת תחת כיפת השמים, ואין מעליה מרפסת אחרת.
 
מרפסת שהוסיפו סדינים בצידיה
ומובן, שאפילו אם פרס סדינים או יריעות מלמעלה למטה סמוך למעקה, כדי לעשות דופן סגורה, הסוכה כשירה. ואף על פי שביארנו כבר, שסוכה שנעשית על ידי דפנות מבד וכדומה היא פסולה. זהו דוקא, כאשר הסדינים הם דפנות הסוכה היחידות, אבל בנדונינו, דפנות הסוכה הם עמודי הברזל הסמוכים זה לזה, והסדינים אינם מעלים ואינם מורידים כלום.
 
הגובה, שצריך שיהיה למעקה המרפסת
אולם עדיין עלינו לבאר, האם ניתן לסמוך על מעקה המרפסת בתור דפנות, שהרי המעקה אינו גבוה כל כך?
 
ובאמת שמבואר במשנה בתחילת מסכת סוכה, שסוכה שאין בגובהה לפחות עשרה טפחים (שהם כשמונים סנטימטר), פסולה. ונמצינו למדים, שגובה הדפנות המינימלי, הוא כשמונים סנטימטר, ובפחות משיעור זה, הסוכה פסולה.
 
לכן גם במרפסת, צריך שיהיו עמודי הברזל גבוהים לכל הפחות שמונים סנטימטר. ואם יש בהם שיעור זה, הרי הסוכה כשירה. וכתב הגאון רבי אברהם חיים נאה זצ"ל, שיש להוסיף עוד סנטימטר אחד על השמונים, בכדי שלא יהיה השיעור מצומצם כל כך. וכן הסכים מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, וכתב שמהיות טוב וממידת חסידות, טוב להגביה את דפנות הסוכה למטר אחד, משום שיש סוברים ששיעור טפח הוא גדול משמונה סנטימטר, וכן מנהג כמה מבני עדות האשכנזים, וכן היא דעת הגאון חזון איש. אבל העיקר להלכה שדי בשמונים ואחד סנטימטר. (ואורך ורוחב הסוכה, צריך שיהיה לכל הפחות שבעה טפחים על שבעה טפחים, שהם לפי החשבון כחמישים וששה סנטימטר, וכפי שכתבנו שיש להוסיף עוד סנטימטר אחד, ויצא שיעור הסוכה כחמישים ושבעה סנטימטר לארכה, וכחמישים ושבעה סנטימטר לרחבה, לכל הפחות. ולדעת הגאון חזון איש, שיעור הסוכה הוא שבעים סנטימטר לארכה ולרחבה).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מרפסת אנגלית יכולה לשמש כסוכה? י"ט אייר תשפ"ב / 20 במאי 2022

הבעיה שיש מלמעלה רשת ברזל, ולכן טוב להחמיר שלא לעשות שם סוכה, ובמקום צורך, אפשר להקל. וכן השיב לי מרן זצ"ל.

שלום יש לי סוכה במרפסת עם שלוש דפנות כשרות מעל 80 סמ אך את הבד שמתי מבפנים לדופן (סגירה/כקישוט)צמוד יחסית והרוח מזיזה את הבד בתוך הסוכה האם הסוכה כשרה ? י"ט תשרי תשפ"א / 7 באוקטובר 2020

מאחר ויש דפנות כשרות לא איכפת לנו מתנועת הסדינים שאינם אלא קישוט ולא מחיצות. תבורך,

כתבתם שגובה הדפנות צריך להיות 10 טפחים שהם 80 סנטימטר, השאלה היא האם אין צורך להחמיר ולעשות דפנות בגובה 100 סנטימטר לפי שיטת החזון איש?
ואם מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א פוסק שדי ב 80 סנטימטר ואין צורך להחמיר לדופן של 100 סנטימטר, אבקש במחילה שתציינו מקור לכך בדברי הרב שליט"א. י' חשון תשע"א / 18 באוקטובר 2010

שלום רב!

אין חיוב להחמיר כשיטת החזון איש, כפי שכתב הגאון רבי חיים נאה בספרו שיעורי תורה, שהוא עיקר להלכה. וכמו שהאריך בזה מרן שליט"א בשיעוריו ובספרו חזון עובדיה על הלכות סוכות.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה