הלכה ליום חמישי כ"ג אלול תשע"ג 29 באוגוסט 2013

ההלכה מוקדשת לרפואתו השלימה של מרן עטרת ראשינו רבן של כל ישראל

רבינו עובדיה יוסף בן גורג'יה בתושח״י

שהשי"ת ישלח דברו הטוב וירפאהו רפואה שלימה
ונזכה לאורו של מרן עוד רבות בשנים
עד ביאת משיח צדקינו בב"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

שאלה: סוכה הנעשית מדפנות בד הצמודות למעקה המרפסת, האם היא כשירה?

תשובה: אם עשו לסוכה דפנות, על ידי נעיצת קנים רצופים בזה אחר זה, ובין קנה לקנה אין מרחק של יותר משלושה טפחים (שהם כעשרים ושלושה סנטימטר), הדין הוא שהסוכה כשירה.
 
דין "לבוד"
וטעם ההיתר, הוא משום שכל שהמרחק בין קנה לקנה, הוא פחות משלושה טפחים, נחשב הדבר "לבוד", כלומר, שרואים כאילו הקנים צמודים זה לזה, ואין ביניהם הפסק, וממילא הדופן שלפנינו כשירה. ודין זה נכון להלכה, בין אם הקנים מונחים במאונך, כלומר לאורך הדופן, ובין שהקנים מונחים במאוזן, דהיינו לרוחבה. שלעולם, אם אין בין קנה לקנה מרחק של יותר משלשה טפחים, הדופן כשירה.
 
דין מעקה של מרפסת
לאור האמור, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א: מרפסת שהיא סגורה משלוש צידיה, על ידי עמודים של ברזל, כגון מעקה, ואין בין עמוד לחברו מרחק רב משלושה טפחים, וסיכך על המרפסת כדת, הסוכה כשירה. וזאת כמובן בתנאי, שהמרפסת עומדת תחת כיפת השמים, ואין מעליה מרפסת אחרת.
 
מרפסת שהוסיפו סדינים בצידיה
ומובן, שאפילו אם פרס סדינים או יריעות מלמעלה למטה סמוך למעקה, כדי לעשות דופן סגורה, הסוכה כשירה. ואף על פי שביארנו כבר, שסוכה שנעשית על ידי דפנות מבד וכדומה היא פסולה. זהו דוקא, כאשר הסדינים הם דפנות הסוכה היחידות, אבל בנדונינו, דפנות הסוכה הם עמודי הברזל הסמוכים זה לזה, והסדינים אינם מעלים ואינם מורידים כלום.
 
הגובה, שצריך שיהיה למעקה המרפסת
אולם עדיין עלינו לבאר, האם ניתן לסמוך על מעקה המרפסת בתור דפנות, שהרי המעקה אינו גבוה כל כך?
 
ובאמת שמבואר במשנה בתחילת מסכת סוכה, שסוכה שאין בגובהה לפחות עשרה טפחים (שהם כשמונים סנטימטר), פסולה. ונמצינו למדים, שגובה הדפנות המינימלי, הוא כשמונים סנטימטר, ובפחות משיעור זה, הסוכה פסולה.
 
לכן גם במרפסת, צריך שיהיו עמודי הברזל גבוהים לכל הפחות שמונים סנטימטר. ואם יש בהם שיעור זה, הרי הסוכה כשירה. וכתב הגאון רבי אברהם חיים נאה זצ"ל, שיש להוסיף עוד סנטימטר אחד על השמונים, בכדי שלא יהיה השיעור מצומצם כל כך. וכן הסכים מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, וכתב שמהיות טוב וממידת חסידות, טוב להגביה את דפנות הסוכה למטר אחד, משום שיש סוברים ששיעור טפח הוא גדול משמונה סנטימטר, וכן מנהג כמה מבני עדות האשכנזים, וכן היא דעת הגאון חזון איש. אבל העיקר להלכה שדי בשמונים ואחד סנטימטר. (ואורך ורוחב הסוכה, צריך שיהיה לכל הפחות שבעה טפחים על שבעה טפחים, שהם לפי החשבון כחמישים וששה סנטימטר, וכפי שכתבנו שיש להוסיף עוד סנטימטר אחד, ויצא שיעור הסוכה כחמישים ושבעה סנטימטר לארכה, וכחמישים ושבעה סנטימטר לרחבה, לכל הפחות. ולדעת הגאון חזון איש, שיעור הסוכה הוא שבעים סנטימטר לארכה ולרחבה).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מרפסת אנגלית יכולה לשמש כסוכה? י"ט אייר תשפ"ב / 20 במאי 2022

הבעיה שיש מלמעלה רשת ברזל, ולכן טוב להחמיר שלא לעשות שם סוכה, ובמקום צורך, אפשר להקל. וכן השיב לי מרן זצ"ל.

שלום יש לי סוכה במרפסת עם שלוש דפנות כשרות מעל 80 סמ אך את הבד שמתי מבפנים לדופן (סגירה/כקישוט)צמוד יחסית והרוח מזיזה את הבד בתוך הסוכה האם הסוכה כשרה ? י"ט תשרי תשפ"א / 7 באוקטובר 2020

מאחר ויש דפנות כשרות לא איכפת לנו מתנועת הסדינים שאינם אלא קישוט ולא מחיצות. תבורך,

כתבתם שגובה הדפנות צריך להיות 10 טפחים שהם 80 סנטימטר, השאלה היא האם אין צורך להחמיר ולעשות דפנות בגובה 100 סנטימטר לפי שיטת החזון איש?
ואם מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א פוסק שדי ב 80 סנטימטר ואין צורך להחמיר לדופן של 100 סנטימטר, אבקש במחילה שתציינו מקור לכך בדברי הרב שליט"א. י' חשון תשע"א / 18 באוקטובר 2010

שלום רב!

אין חיוב להחמיר כשיטת החזון איש, כפי שכתב הגאון רבי חיים נאה בספרו שיעורי תורה, שהוא עיקר להלכה. וכמו שהאריך בזה מרן שליט"א בשיעוריו ובספרו חזון עובדיה על הלכות סוכות.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה