הלכה ליום שני ב' טבת תשע"ט 10 בדצמבר 2018

ההלכה מוקדשת להצלחה

התורם בני משפחתו וכל עם-ישראל

ולהצלחת כלל ישראל ברוחניות ובגשמיות , לזיווג הגון במהרה לכל הרווקים והרווקות, לרפואתם השלימה של כל חולי וחולות עמו ישראל , לעילוי נשמת כל הנפטרים מעם-ישראל ויהי רצון שנזכה לגאולה השלימה במהרה בימנו אמן !

הוקדש על ידי

פלוני

ברכת היין בתוך הסעודה

שאלה:  האם יש לברך על היין "בורא פרי הגפן" באמצע הסעודה?

ברכת שהכל על משקאות המוגשים בשעת הסעודה
הדין ידוע, שאין לברך על משקאות המובאים תוך כדי הסעודה (שאוכלים בה לחם). כלומר, כאשר אוכלים סעודה עם פת לחם, ולפתע מוגשים משקאות שונים, אין לברך עליהם ברכת "שהכל נהיה בדברו". משום שכל המשקאות באים גם כדי "לשרות המזון במעיו". כלומר, המשקה, מסייע לאדם שאוכל, כדי שהאוכל יתעכל היטב. ולפיכך, המשקאות טפלים לכל שאר המאכלים שבסעודה, ואין לברך עליהם "שהכל נהיה בדברו", מאחר והם נפטרים מברכה בברכת "המוציא לחם מן הארץ שבירכנו בראשית הסעודה.

ברכת בורא פרי הגפן על היין המוגש בשעת הסעודה
שונה הוא דין היין. שכן אמרו רבותינו בגמרא במסכת ברכות (מא:), שעל היין המוגש באמצע הסעודה, יש לברך ברכת בורא פרי הגפן. ולא יוצאים ידי חובת ברכת היין, בברכת "המוציא" שעל הלחם. וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (סימן קעד).

מי שבירך על היין לפני הסעודה, אינו חוזר לברך בשעת הסעודה
ופשוט, שמי שקידש על היין לפני הסעודה, כפי שעושים בכל שבת, ובירך עליו ברכת "בורא פרי הגפן" בשעת הקידוש, אינו חוזר לברך שנית על היין שיוגש לפניו באמצע הסעודה, הואיל וכבר פטר את היין מברכתו, בברכה שבירך לפני הסעודה בשעת הקידוש.

ולסיכום: אף על פי שהבא לשתות אחד מכל מיני המשקאות בשעת הסעודה (שאוכלים בה לחם), אינו מברך ברכת "שהכל נהיה בדברו". שונה הוא דין היין, שאם הוגש יין באמצע הסעודה, יש לברך עליו ברכת "בורא פרי הגפן".

אבל מי שבירך על היין "בורא פרי הגפן" לפני הסעודה, כגון בשעת הקידוש של שבת, אינו חוזר לברך שוב על היין המוגש לפניו בשעת הסעודה.

ובהלכות הבאות יבואר פרטי דינים בזה.

אגב נזכיר, שכבר ביארנו בעבר, את הדין, שמי שבירך בורא פרי הגפן על היין, אינו מברך אחר כך על שאר המשקאות. וכן ביארנו את דין הבא לשתות משקאות, לאחר שהשתתף בקידוש של שבת בבוקר.

שאלות ותשובות על ההלכה

ומה הדין של שאר המסובים?כשהם שותין יין באמצע הסעודה. ג' טבת תשע"ט / 11 בדצמבר 2018

אם הם שתו מעט מהיין של הקידוש, אינם צריכים לברך אחר כך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה