הלכה ליום ראשון י"ד חשון תשפ"ד 29 באוקטובר 2023

ההלכה מוקדשת לחיזוק עבור

עם ישראל

ולזכות ולשמירת כל חיילינו היקרים
שה' יתברך ישמור צאתם ובואם לשלום
יתן להם כח וגבורה, ויפלו כל אויבינו תחתיהם
וישובו לבתיהם, ששים ושמחים, בריאים ושלמים
וישמור ה' את כל השבויים, יתן להם רחמים, ולא יאונה להם כל רע
ושבו בנים לגבולם, במהרה אכי"ר

הוקדש על ידי

יגאל ותהילה

ברכת היין בתוך הסעודה

שאלה:  האם יש לברך על היין "בורא פרי הגפן" באמצע הסעודה?

ברכת שהכל על משקאות המוגשים בשעת הסעודה
הדין ידוע, שאין לברך על משקאות המובאים תוך כדי הסעודה (שאוכלים בה לחם). כלומר, כאשר אוכלים סעודה עם פת לחם, ולפתע מוגשים משקאות שונים, אין לברך עליהם ברכת "שהכל נהיה בדברו". משום שכל המשקאות באים גם כדי "לשרות המזון במעיו". כלומר, המשקה, מסייע לאדם שאוכל, כדי שהאוכל יתעכל היטב. ולפיכך, המשקאות טפלים לכל שאר המאכלים שבסעודה, ואין לברך עליהם "שהכל נהיה בדברו", מאחר והם נפטרים מברכה בברכת "המוציא לחם מן הארץ" שבירכנו בראשית הסעודה.

ברכת בורא פרי הגפן על היין המוגש בשעת הסעודה
שונה הוא דין היין. שכן אמרו רבותינו בגמרא במסכת ברכות (מא:), שעל היין המוגש באמצע הסעודה, יש לברך ברכת בורא פרי הגפן. ולא יוצאים ידי חובת ברכת היין, בברכת "המוציא" שעל הלחם. וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (סימן קעד).

מי שבירך על היין לפני הסעודה, אינו חוזר לברך בשעת הסעודה
ופשוט, שמי שקידש על היין לפני הסעודה, כפי שעושים בכל שבת, ובירך עליו ברכת "בורא פרי הגפן" בשעת הקידוש, אינו חוזר לברך שנית על היין שיוגש לפניו באמצע הסעודה, הואיל וכבר פטר את היין מברכתו, בברכה שבירך לפני הסעודה בשעת הקידוש.

ולסיכום: אף על פי שהבא לשתות אחד מכל מיני המשקאות בשעת הסעודה (שאוכלים בה לחם), אינו מברך ברכת "שהכל נהיה בדברו". שונה הוא דין היין, שאם הוגש יין באמצע הסעודה, יש לברך עליו ברכת "בורא פרי הגפן".

אבל מי שבירך על היין "בורא פרי הגפן" לפני הסעודה, כגון בשעת הקידוש של שבת, אינו חוזר לברך שוב על היין המוגש לפניו בשעת הסעודה.

ובהלכות הבאות יבואר פרטי דינים בזה.

אגב נזכיר, שכבר ביארנו בעבר, את הדין, שמי שבירך בורא פרי הגפן על היין, אינו מברך אחר כך על שאר המשקאות. וכן ביארנו את דין הבא לשתות משקאות, לאחר שהשתתף בקידוש של שבת בבוקר.

שאלות ותשובות על ההלכה

ומה הדין של שאר המסובים?כשהם שותין יין באמצע הסעודה. ג' טבת תשע"ט / 11 בדצמבר 2018

אם הם שתו מעט מהיין של הקידוש, אינם צריכים לברך אחר כך.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים – הנהגות ממרן זצ"ל

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג): "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחוד......

לקריאת ההלכה