הלכה ליום חמישי כ"א תמוז תשס"ח 24 ביולי 2008

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

למרגלית חנה בת מלכה

הוקדש על ידי

משפחתה

שמיעת כלי נגינה מזמן חורבן הבית

במשנה במסכת סוטה (מח.) שנינו, משבטלה סנהדרין (הם חכמי ישראל שהיו שופטים את ישראל לפני החורבן) בטל השיר בבתי משתאות (דהיינו שאסור לשיר בבתי משתה) שנאמר (בישעיה פרק כד) "בשיר לא ישתו יין". ובגמרא הביאו סמך לקשר שבין בטול הסנהדרין לאיסור שירה בבתי משתאות, מן הפסוק במגילת איכה "זקינים משער שבתו (הסנהדרין שפסקו לדון) בחורים מנגינתם". והסבירו בתלמוד ירושלמי, אמר רב חסדא, בראשונה היתה אימת סנהדרין עליהם, ולא היו אומרים דברי נבלה בשיר (שמכיון שישבו הסנהדרין, והשגיחו על עם ישראל שיהיו דרכיהם טובים, היו ישראל יראי שמים ולא באו מתוך שירי קודש לזמר בשירי עגבים) אבל עכשיו שאין אימת סנהדרין עליהם הם אומרים דברי נבלה בשיר. (ובשנה שעברה הזכרנו גם את דברי הגמרא במסכת גיטין בענין זה).

והמאירי (גיטין ז.) כתב, שמותר לשורר שירות ותשבחות להשם יתברך, כגון פיוטים ומזמורים, אפילו בבתי משתאות, שדוקא דרך פריצות וקלות ראש אסור. אלא שאפשר לפרש את דברי המאירי דוקא לענין שירה בפה, אבל לענין כלי זמר מבואר בגמרא שהוא חמור יותר ויש לאסור בכל ענין. וכך כתב רבינו הרמב"ם בזו הלשון: משחרב בית המקדש גזרו שלא לנגן בכלי שיר, וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר (כל סוגי כלי הנגינה) אסור לשמוח בהם ואסור לשומען מפני החורבן. ואפילו שירה בפה על היין (דהיינו בבתי משתאות וכדומה) אסורה, שנאמר "בשיר לא ישתו יין". וכבר נהגו כל ישראל לומר דברי תשבחות או שיר של הודאות לאל וכיוצא בהן על היין. עד כאן לשונו. מתבאר מדבריו, שלנגן בכלי נגינה אסור באופן מוחלט מאז שנחרב בית המקדש, אבל לשיר בפה שירי קודש מותר בכל אופן, אפילו בבתי משתה. וכדברי הרמב"ם פסק מרן בשולחן ערוך.

אולם, יש פוסקים שמפרשים בדעת הרמב"ם ומרן השולחן ערוך, שאפילו בכלי נגינה יש להקל בשבחות להשם יתברך, וכן כתב בספר כנסת הגדולה, אולם רבים דחו את דבריהם, משום שלשון הרמב"ם מורה שרק בשירה בפה נהגו להקל ולא בכלי נגינה. ומכל מקום במקום של שמחת מצוה, כגון בסעודת חתן וכלה, או בר מצוה וברית וכדומה, נוהגים להקל בשירי קודש אף עם כלי נגינה, וכן יש להקל בזה לצורך פרנסה אף בכלי נגינה.

והנה לענין שמיעת שירים אף בכלי זמר, דרך רדיו וכדומה, כבר האריכו בזה חכמי הדורות האחרונים, ופסקו שהמיקל בזה יש לו על מה שיסמוך, וכן פסק מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, משום שעל שמיעה דרך רדיו לא חלה גזירת רבותינו, ומטעמים נוספים שיבוארו אם ירצה ה' בעתיד.

ומכל מקום כתב מרן הרב שליט"א, שבימי בין המצרים יש להחמיר בשמיעת כלי נגינה, ואף דרך הרדיו וכדומה יש להחמיר וכן בבתי ספר או בגני ילדים לא ילמדו את הילדים שירים במנגינות בימים אלה. אבל לענין שירה בפה יש להקל אף בימים אלה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה