הלכה ליום חמישי כ"א תמוז תשס"ח 24 ביולי 2008

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

למרגלית חנה בת מלכה

הוקדש על ידי

משפחתה

שמיעת כלי נגינה מזמן חורבן הבית

במשנה במסכת סוטה (מח.) שנינו, משבטלה סנהדרין (הם חכמי ישראל שהיו שופטים את ישראל לפני החורבן) בטל השיר בבתי משתאות (דהיינו שאסור לשיר בבתי משתה) שנאמר (בישעיה פרק כד) "בשיר לא ישתו יין". ובגמרא הביאו סמך לקשר שבין בטול הסנהדרין לאיסור שירה בבתי משתאות, מן הפסוק במגילת איכה "זקינים משער שבתו (הסנהדרין שפסקו לדון) בחורים מנגינתם". והסבירו בתלמוד ירושלמי, אמר רב חסדא, בראשונה היתה אימת סנהדרין עליהם, ולא היו אומרים דברי נבלה בשיר (שמכיון שישבו הסנהדרין, והשגיחו על עם ישראל שיהיו דרכיהם טובים, היו ישראל יראי שמים ולא באו מתוך שירי קודש לזמר בשירי עגבים) אבל עכשיו שאין אימת סנהדרין עליהם הם אומרים דברי נבלה בשיר. (ובשנה שעברה הזכרנו גם את דברי הגמרא במסכת גיטין בענין זה).

והמאירי (גיטין ז.) כתב, שמותר לשורר שירות ותשבחות להשם יתברך, כגון פיוטים ומזמורים, אפילו בבתי משתאות, שדוקא דרך פריצות וקלות ראש אסור. אלא שאפשר לפרש את דברי המאירי דוקא לענין שירה בפה, אבל לענין כלי זמר מבואר בגמרא שהוא חמור יותר ויש לאסור בכל ענין. וכך כתב רבינו הרמב"ם בזו הלשון: משחרב בית המקדש גזרו שלא לנגן בכלי שיר, וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר (כל סוגי כלי הנגינה) אסור לשמוח בהם ואסור לשומען מפני החורבן. ואפילו שירה בפה על היין (דהיינו בבתי משתאות וכדומה) אסורה, שנאמר "בשיר לא ישתו יין". וכבר נהגו כל ישראל לומר דברי תשבחות או שיר של הודאות לאל וכיוצא בהן על היין. עד כאן לשונו. מתבאר מדבריו, שלנגן בכלי נגינה אסור באופן מוחלט מאז שנחרב בית המקדש, אבל לשיר בפה שירי קודש מותר בכל אופן, אפילו בבתי משתה. וכדברי הרמב"ם פסק מרן בשולחן ערוך.

אולם, יש פוסקים שמפרשים בדעת הרמב"ם ומרן השולחן ערוך, שאפילו בכלי נגינה יש להקל בשבחות להשם יתברך, וכן כתב בספר כנסת הגדולה, אולם רבים דחו את דבריהם, משום שלשון הרמב"ם מורה שרק בשירה בפה נהגו להקל ולא בכלי נגינה. ומכל מקום במקום של שמחת מצוה, כגון בסעודת חתן וכלה, או בר מצוה וברית וכדומה, נוהגים להקל בשירי קודש אף עם כלי נגינה, וכן יש להקל בזה לצורך פרנסה אף בכלי נגינה.

והנה לענין שמיעת שירים אף בכלי זמר, דרך רדיו וכדומה, כבר האריכו בזה חכמי הדורות האחרונים, ופסקו שהמיקל בזה יש לו על מה שיסמוך, וכן פסק מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, משום שעל שמיעה דרך רדיו לא חלה גזירת רבותינו, ומטעמים נוספים שיבוארו אם ירצה ה' בעתיד.

ומכל מקום כתב מרן הרב שליט"א, שבימי בין המצרים יש להחמיר בשמיעת כלי נגינה, ואף דרך הרדיו וכדומה יש להחמיר וכן בבתי ספר או בגני ילדים לא ילמדו את הילדים שירים במנגינות בימים אלה. אבל לענין שירה בפה יש להקל אף בימים אלה.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה