הלכה ליום חמישי כ"ג חשון תשפ"ג 17 בנובמבר 2022

בורר בתלישת ענבים או עגבניות מן האשכול

שאלה: אשכול ענבים, שיש בין הענבים גם ענבים רקובים, האם מותר בשבת לתלוש את הענבים הרקובים ממנו, בכדי שישאר אשכול ענבים טוב לאכילה?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו, שאסור לברור בשבת פסולת מתוך אוכל. ואפילו אם עושה כן על מנת לאכול מיד את האוכל, הדבר אסור. וכפי שנתבאר.

ומעתה לענין אשכול ענבים, (וכן אשכול עגבניות שרי), שיש בו ענבים רקובים. הנה ברור שאסור לתלוש את הענבים הרעים מן האשכול, שבכך התולש בורר פסולת מן האוכל, כי הענבים הרעים הם הפסולת, והטובים הם האוכל. ולפיכך פסק מרן הרב זצ"ל, שיש בתלישת הענבים המקולקלים איסור מן התורה.

ואפילו אם הענבים הרקובים אינם רקובים כל כך, והם ראויים למאכל, אלא שהוא אינו חפץ בהם, גם כן בודאי שאסור לתלשם בשבת,  שהרי כבר ביארנו, שכל דבר שהוא אינו חפץ בו עתה, הרי הוא נחשב פסולת יחסית לדבר שהוא חפץ בו. (ואמנם בזה אין האיסור מן התורה אלא מדרבנן).

ורב גדול אחד כתב להקל בזה, והביא ראיה לדבריו, מדברי כמה מרבותינו הראשונים, שכתבו שמותר ביום טוב, להפריד את החֵלֶב מן הבשר (בנתחי הבשר שבחלק האחורי בבהמה, מעורב מין שומן הנקרא "חֵלֶב", ואסור מן התורה לאכלו, ולכן "מנקרים", כלומר, מפרידים אותו מן הבשר). וטעם ההיתר, לפי שהחלב מחובר לבשר, ובדבר מחובר יש אומרים שלא שייך איסור בורר.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כתב לחלוק על דבריו, כי יש הבדל גדול בין בשר שהוא מחובר ממש לחלב, לבין קבוצת ענבים המחוברים יחדיו לאשכול. שבשר שדבוק לחלב, הרי הפרדת החלב ממנו דומה לקילוף פרי מהקליפה שעליו, שלא שייך בזה איסור בורר, מה שאין כן תלישת הענבים מן האשכול, שאינה דומה לקילוף הפרי כלל.

ולכן לסיכום, אשכול ענבים, שמעורבים בו ענבים טובים וענבים שאינם טובים כל כך, אסור בשבת לתלוש את הענבים הרעים, ולהשאיר עליו את הטובים, שהרי זה בורר "פסולת מן האוכל" שאסור. ולכן יש לקחת את הענבים הטובים ולאכלם, ולאחר מכן להשליך את האשכול עם הענבים הרעים. והוא הדין לגבי אשכול עגבניות (שרי) שיש בו עגבניות טובות, ועגבניות מקולקלות או ירוקות, שאסור לתלוש את הרעות תחילה, אלא יש לתלוש את הטובות תחילה. וכמבואר.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה