בהלכות הקודמות ביארנו שיש סדר לברכות, לעיתים מחמת חשיבות המאכל ולעיתים מחמת חשיבות הברכה, כגון מקרה שנמצאים לפניו שני פירות, והאחד הוא משבעת המינים, כגון תאנה, והפרי השני הוא פרי רגיל כגון תפוח, וברכת שניהם היא "בורא פרי העץ", מכל מקום חייב להקפיד לברך על התאנה, ובברכת התאנה פוטר גם את התפוח, וזהו מקרה שיש לפניו שני מאכלים עם ברכה אחת, וחייב להקפיד לברך קודם על מאכל מסוים מפני חשיבותו.
וכמו כן שהזכרנו, שיש מקרה שנמצאים לפניו שני מאכלים, וברכותיהם שונות, וצריך להקדים אחד מהם לפני חברו. כגון שנמצאים לפניו, לחם ותפוח, שאז חייב להקדים לברך על הלחם, מחמת חשיבותו, ורק אחר שיטעם מהלחם רשאי לברך על התפוח ולטעום ממנו.
וכן יש מקרים שנמצאים לפניו שני מאכלים, ואין ביניהם הבדל בחשיבותם מצד עצמם כלל, כגון תפוח וגזר, ואף על פי כן ראוי להקדים את ברכת בורא פרי העץ לברכת בורא פרי האדמה, מפני שברכת בורא פרי העץ חשובה יותר. (ומכל מקום כבר הזכרנו שלדעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, אם פרי האדמה חביב עליו יותר, למשל במקרה שלפנינו, הוא אוהב גזר יותר מתפוח, יש להקדים ברכת בורא פרי האדמה על הגזר, ואחר כך לברך בורא פרי העץ על התפוח.) עד כאן סיכום ההלכות שכתבנו כבר.
וישנו דין נוסף של קדימה בברכות, והוא, הקדמת הברכות "בורא פרי העץ" ו"בורא פרי האדמה" לברכת "שהכל נהיה בדברו", וכגון שיש לפניו תפוח ומים, אינו רשאי להקדים לברך על המים ברכת שהכל, ואחר כך לברך על התפוח, משום שברכת שהכל היא מבוררת פחות מברכת בורא פרי העץ, שכן כשאנו מברכים "שהכל נהיה בדברו", בודאי גם המים וגם פרי העץ וגם פרי האדמה בכלל הברכה משום שגם הם נהיו בדברו של השם יתברך, מה שאין כן כשאנו מברכים "בורא פרי העץ" או "בורא פרי האדמה" אין המים בכלל הברכה, ולכן יש להקדים ברכת בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה לברכת שהכל נהיה בדברו.
