הלכה ליום חמישי כ"ח אלול תשפ"ג 14 בספטמבר 2023

נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ד

זמן הדלקת נרות של ראש השנה

ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב, כמו שביארנו בהלכות חג השבועות. אך השנה, (תשפ"ד), שיחול יום טוב ראשון של ראש השנה בשבת, כמובן שיהיה אסור לעשות כן בליל יום טוב ראשון, שהרי בשבת אסור להעביר אש.

זמן ההדלקה ביום טוב שני
ביום טוב שני של ראש השנה, וכן בכל יום טוב שני של גלויות, (כלומר, בחוץ לארץ, שעושים שני ימים טובים בכל חג, כפי שעושים בראש השנה גם בארץ ישראל), גם כן מדליקין נרות יום טוב.

ויש נוהגים להדליק את הנרות בליל יום טוב שני של ראש השנה, אחרי צאת הכוכבים, (דהיינו כעשרים דקות אחרי שקיעת החמה), לפני הקידוש על היין.

והטעם שהם נוהגים כן, הוא משום שאסור להכין שום דבר מיום טוב ראשון ליום טוב שני. כשם שאסור להכין שום דבר משבת לחול, או מיום טוב לחול. ולפי זה היה נראה שאסור להדליק נרות "לכבוד יום טוב שני", כאשר עדיין הוא יום טוב ראשון.

ובאמת שנכון הדבר שאין להכין דבר מיום טוב ראשון ליום טוב שני, ולפיכך אסור להכין את הפתילות וכדומה מיום טוב ראשון ליום טוב שני, וכן אסור לבשל ולהדיח כלים מיום טוב ראשון ליום טוב שני, שהרי זה מכין מיום טוב ראשון ליום טוב שני.

אולם לגבי הדלקת הנרות בכל שנה בליל יום טוב שני, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בספרו חזון עובדיה הלכות הימים הנוראים עמוד קפב), לאור דברי התוספות ועוד מגדולי הפוסקים, שאין לחוש לכך, ומותר להדליק נרות של יום טוב שני, אפילו לפני שקיעת החמה של יום טוב ראשון. משום שיש בדבר צורך גם ליום טוב ראשון, שאור הנרות מוסיף אורה בבית. והביא שכן כתב רבינו יוסף חיים בשו"ת רב פעלים. ועוד.

הדלקת נרות השנה
השנה, (תשפ"ד), יחולו ימי ראש השנה בימים שבת וראשון, ומאחר וכך, בודאי שאסור להדליק נרות עבור יום טוב שני של ראש השנה, אלא לאחר צאת השבת כפי שמופיע בלוחות השנה. והנוהגים להחמיר תמיד כדעת רבינו תם, יחמירו בזה גם בליל ראש השנה השני, שלא ידליקו נרות עד צאת השבת על פי שיטת רבינו תם, כלומר, ידליקו נרות באמצע הסעודה.

ולסיכום: יש להדליק נרות לכבוד ראש השנה, כפי שנוהגים בכל יום טוב, סוכות, פסח ושבועות. ויש להדליק את הנרות לפני שקיעת החמה. ובליל יום טוב שני יש להדליק את הנרות רק לאחר זמן צאת השבת.

כתב הגאון הראשון לציון שליט"א (ילקוט יוסף יום טוב עמוד תקו), שאשה שנוהגת להדליק נרות משעווה, עליה להכין את הנרות עוד לפני כניסת ראש השנה, משום שאסור להדביק בראש השנה את הנרות על ידי חימום השעווה, משום איסור "ממרח".

שאלות ותשובות על ההלכה

מה ההלכה לגבי חימום הארוחה ליום טוב שני? ממתי מותר? מאחר ויוצא בשבת, היום הראשון כ"ז אלול תש"פ / 16 בספטמבר 2020

מותר לחמם רק לאחר צאת השבת

נתחלפו לי תפילין של רש"י עם תפילין של ר"ת. בירכתי על תפילין של רבינו תם - והתפללתי אתם כל תפילת שחרית. בסוף גיליתי את הטעות והנחתי תפילין של רש"י וקראתי בהם קריאת שמע.. האם הברכה שבירכתי על תפילין של ר"ת לבטלה? כ"ז אלול תש"פ / 16 בספטמבר 2020

זהו ספק ברכה לבטלה. ויש להזהר בזה, כי לצערינו דבר זה אירע כמעט לכל מי שמניח רבינו תם. 

האם יש לברך על ההדלקה גם ביום טוב שני, אפילו אם אני מדליקה לפני שקיעת החמה? כ"ט אלול תשע"ז / 20 בספטמבר 2017

יש לברך על ההדלקה גם ביום טוב שני. אפילו אם מדליקה לפני שקיעת החמה

בקשר להלכה היומית. נכתב  "ומותר להדליק נרות של יום טוב שני, אפילו לפני שקיעת החמה של יום טוב ראשון. משום שיש בדבר צורך גם ליום טוב ראשון, שאור הנרות מוסיף אורה בבית."האם ההלכה לא צריכה להשתנות עקב כך שהיום יש תאורת חשמל בבית בן כה וכה (וכפי שהעיר על כל בשם הרב אויירבך בספר שמירת שבת כהלכתה). וכפי שראינו בהלכות אחרות שמרן התחשב בטעם זה[כגון בהלכה להעדיף לכבות אור חשמל לפני הדלקת נר שבת]? כ"ח אלול תשע"ד / 23 בספטמבר 2014

טוב להחמיר בדבר כפי שכתבתם.

האם אפשר להכין את הפתיליות בחג עצמו או שכדאי להכין 2 פתיליות לפני כניסת החג הראשון? כ"ד אלול תשע"ב / 11 בספטמבר 2012

אם מדובר בפתיל שמכניסים אותו בתוך אלומיניום, (פתיל צף וכדומה), כדאי להכין את הפתילות לפני החג.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה