הלכה ליום שני א' אדר תש"ע 15 בפברואר 2010

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לחנה בת אסתר

הוקדש על ידי

פלוני

הבדלה בפורים

לשאלת רבים: בשנה זו (תש"ע) יחול ליל פורים במוצאי שבת. ועל כן נשאלת השאלה, מתי יש להבדיל על הכוס, האם יש לעשות הבדלה לפני קריאת המגילה או אחריה. וכן, האם יש להמתין עם קריאת המגילה עד לאחר זמן "רבינו תם"?

תשובה: כשחל פורים במוצאי שבת, אומרים הציבור לאחר התפילה "ויהי נועם" עד "ואתה קדוש". ואחר כך קוראים במגילה. אולם אין להבדיל על הכוס (כלומר, עם יין) לפני קריאת המגילה, משום שאנו מעדיפים לאחר (לדחות) כמה שניתן את הוצאת השבת בהבדלה. וכן דעת מרן השלחן ערוך והרמ"א, שיש לקרוא את המגילה תחילה, ורק אחר כך להבדיל על הכוס.

אולם לענין ברכת "בורא מאורי האש", כתב הכל בו, שיש לברך ברכת בורא מאורי האש לפני קריאת המגילה, משום שברכת בורא מאורי האש נתקנה על בריאת האש בעולם, והרי האדם בשעת קריאת המגילה נהנה מאור האש שברא ה' יתברך, ולכן דבר נכון הוא שיברך תחילה על מאור האש, ואחר כך יקרא את המגילה. וכן כתב רבינו אברהם אב"ד, בעל ספר האשכול, וזו לשונו: הקורא את המגילה לאור הנר, וממלא עיניו מן האור, וניזון ממנו מתחילת קריאת המגילה ועד סופה, ואחר כך מברך בורא מאורי האש, לא נכון הדבר. עד כאן לשונו. ומבואר בדבריו כדברי הכל בו, שיש לברך בורא מאורי האש לפני קריאת המגילה. וכן כתבו עוד רבים מהפוסקים, ועד אחרון מרן רבינו הגדול שליט"א בספרו חזון עובדיה, שיש לברך בורא מאורי האש לפני קריאת המגילה.

וביארנו כבר בזמנו, גודל חשיבות הדבר, שימתין אדם שלא לעשות שום מלאכה בצאת השבת, עד שיגיע זמן "רבינו תם", שהוא כשבעים ושתים דקות (זמניות) לאחר שקיעת החמה במוצאי שבת. מכיון שלדעת רבים מהפוסקים, ומרן השלחן ערוך, אין השבת יוצאת עד שיגיע זמן זה. ואף על פי שלדעת הגאונים יוצאת השבת עוד קודם לכן, וכפי זמן צאת השבת המופיע בלוחות, מכל מקום ראוי לו לכל ירא שמים שימתין בצאת השבת עד לזמן רבינו תם, שהרי עשיית מלאכה בשבת היא באיסור סקילה, ועל כן נכון מאד להחמיר בדבר.

אולם במוצאי שבת של פורים, לא ניתן לעכב את כל הציבור שלא לקרוא מגילה עד זמן רבינו תם. ומקרא המגילה לבדו אינו מלאכה שיש לעכב אותה עד זמן רבינו תם. לכן הנכון הוא, שמיד בסיום תפילת ערבית יקראו המגילה לכל הציבור. ומכיון שצריכים לברך לפני קריאת המגילה על הנר "בורא מאורי האש", לכן נכון שיבקשו מילד אחד מן המתפללים, שהוא ידליק את הנר של ההבדלה, וכל הציבור יוכלו לברך על אותו הנר "בורא מאורי האש".

וכן מנהג מרן הרב שליט"א בכל מוצאי שבת, שמכיון שהוא מבדיל בבית הכנסת לפני זמן רבינו תם, לכן מדליק ילד אחד את נר ההבדלה, והרב מברך עליו בורא מאורי האש.

ולכן לסיכום: יש לקרוא את המגילה בצאת השבת. ואין להמתין עם הקריאה עד זמן רבינו תם. ויש להבדיל על הכוס רק לאחר קריאת המגילה, אחרי אמירת "עלינו לשבח". אבל על הנר יש לברך לפני קריאת המגילה. ומכיון שעוד לא הגיע זמן רבינו תם, יש לבקש מילד אחד מן המתפללים שידליק את הנר בכדי שיוכלו לברך עליו.ולאחר התפילה בשעת ההבדלה, יש לדלג על ברכת בורא מאורי האש, שהרי כבר בירכו אותה קודם לכן.

שאלות ותשובות על ההלכה

מדבריכם משמע שמי שמחכה עד צאת השבת לפי ר"ת יכול להבדיל לפני ורק לא יעשה מלאכה עד שיעבור הזמן לפי ר"ת. האם כך הדבר? ז' אדר תש"ע / 21 בפברואר 2010

שלום רב!

אכן כן. המחמירים שלא להוציא את השבת עד זמן רבינו תם, רשאים לעשות הבדלה, ורק ימנעו מעשיית מלאכה עד זמן רבינו תם. וכך הוא מנהגו של מרן הרב שליט"א.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

מה ההלכה לגבי הדלקת אור,שימוש אקדחי צעצוע ודומיהם.עד ההבדלה על הכוס. ז' אדר תש"ע / 21 בפברואר 2010

שלום רב!

בצאת השבת, יכול אדם לעשות מלאכה לאחר שיאמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול". אבל אסור לאכול או לשתות עד שיעשה הבדלה על היין.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה