הלכה ליום חמישי כ"ה חשון תשס"ז 16 בנובמבר 2006

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

למורנו ורבנו רבי עובדיה יוסף בן גורגי'ה שליט"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

דין מים אחרונים

מים אחרונים, דהיינו שנוטלים ידים אחר הסעודה קודם ברכת המזון, חובה הם מן הדין, ומלבד מה שכך היא תקנת חז"ל, שצריך ליטול מים אחרונים אחר הסעודה, יש בנטילה זו גם טעמים נסתרים על פי דברי רבותינו המקובלים, ולכן חובה ליטול מים אחרונים אחר הסעודה, וכן המנהג, ושלא כאותם שמקילים בזה, וכן הסכמת רוב ככל הפוסקים.

 

ואף הנשים צריכות ליטול ידיהן למים אחרונים, ואף שבארצות אשכנז היו נשים רבות שלא נהגו ליטול ידיהן למים אחרונים, וכמה גאונים לימדו זכות על מנהגן, מכל מקום דעת רוב גדולי ההוראה שנשים שוות לגמרי לאנשים בחיוב זה, שעליו דרשו רבותינו (בברכות נג:) "והתקדשתם" אלו מים ראשונים, "והייתם קדושים" אלו מים אחרונים. וכן דעת הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, וכן דעת הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, וכן היא דעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א.

 

ולא ירבה במים אחרונים, ועל כל פנים צריך לרחוץ את י"ד פרקי אצבעותיו, ואם היו ידיו מזוהמות, ירחץ ידיו כדי להעביר הזוהמא, שלא לשם מים אחרונים, ושוב יחזור ליטול ידיו במים מועטים לשם מים אחרונים.

 

אין ליטול מים אחרונים על גבי קרקע, מפני ששורה עליהם רוח רעה העלולה להזיק את מי שעובר עליהם, אלא יטלם או לתוך כלי, או לתוך הכיור.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם חייב נטלה בשביל מים אחרונים? או אפשר בלי (ברז)? ח' כסלו תשע"ח / 26 בנובמבר 2017

אין חובה ליטול מים אחרונים מכלי ממש, אלא רשאי ליטול גם מהברז.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה