מים אחרונים, דהיינו שנוטלים ידים אחר הסעודה קודם ברכת המזון, חובה הם מן הדין, ומלבד מה שכך היא תקנת חז"ל, שצריך ליטול מים אחרונים אחר הסעודה, יש בנטילה זו גם טעמים נסתרים על פי דברי רבותינו המקובלים, ולכן חובה ליטול מים אחרונים אחר הסעודה, וכן המנהג, ושלא כאותם שמקילים בזה, וכן הסכמת רוב ככל הפוסקים.
ואף הנשים צריכות ליטול ידיהן למים אחרונים, ואף שבארצות אשכנז היו נשים רבות שלא נהגו ליטול ידיהן למים אחרונים, וכמה גאונים לימדו זכות על מנהגן, מכל מקום דעת רוב גדולי ההוראה שנשים שוות לגמרי לאנשים בחיוב זה, שעליו דרשו רבותינו (בברכות נג:) "והתקדשתם" אלו מים ראשונים, "והייתם קדושים" אלו מים אחרונים. וכן דעת הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, וכן דעת הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, וכן היא דעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א.
ולא ירבה במים אחרונים, ועל כל פנים צריך לרחוץ את י"ד פרקי אצבעותיו, ואם היו ידיו מזוהמות, ירחץ ידיו כדי להעביר הזוהמא, שלא לשם מים אחרונים, ושוב יחזור ליטול ידיו במים מועטים לשם מים אחרונים.
אין ליטול מים אחרונים על גבי קרקע, מפני ששורה עליהם רוח רעה העלולה להזיק את מי שעובר עליהם, אלא יטלם או לתוך כלי, או לתוך הכיור.
