שאלה: האם מותר ליהודי להכנס למסגד או לכנסיה במקום צורך, או לשם טיול?
תשובה: רבינו הרמב"ם בפירוש המשניות למסכת עבודה זרה (פרק א) למד מדברי המשנה שם, לגבי בית עבודת כוכבים עצמו, "שאסור לנו כמעט לראותו וכל שכן להכנס בו". ודברי הרמב"ם הובאו להלכה בדברי הש"ך (יורה דעה סימן קמט) ובשאר אחרונים שם. והתוספות במסכת עבודה זרה (דף יז ע"ב) למדו מדברי הגמרא שם, שיש להתרחק אפילו מפתח עבודת כוכבים כל מה שהוא יכול. וכן פסק מרן בשולחן ערוך יורה דעה (סימן קנ סעיף א), שמצוה להתרחק מדרך עבודת כוכבים ארבע אמות אמות, כלומר, שני מטר. ולפיכך ההולך בסמוך לבית עבודה זרה, כגון כנסיה, עליו להתרחק מפתח אותו המקום לפחות ארבע אמות, שכן הדבר ברור שבתי כנסיה של הנוצרים כולם נחשבים עובדי עבודה זרה, לפי שהם מאמינים שיש אלוה אחר זולת השם יתברך, ואם כן כל שכן שעלינו לומר שיהא אסור להכנס ממש לבתי כנסיה שלהם, שהם בתי עבודה זרה ממש.
רוח הטומאה הנמצאת בבית עבודה זרה
ומלבד האיסור ההלכתי שיש בעצם הכניסה לכנסיה, כתב הגאון רבי חיים פלאג'י בשו"ת חיים ביד (סימן כו), כי הנכנס לבית עבודה זרה, מיד רוח המינות מתלוה אליו, ואף אם לא יפיק רצונו להחטיאו, מכל מקום הוא מטמא עצמו בעצם כניסתו לשם, ובפרט כשהנכנס לשם הוא מזרע ישראל זרע קודש, שהחיצונים נדבקים בו, והנכנס לבית עבודה זרה צריך תשובה וכפרה על חטאו.
וממילא הדבר פשוט וברור שאסור להכנס לכנסיה של נוצרים שהרי הכנסיה היא בית עבודה זרה כמו שכתבנו.
הנהגת מרן הרב זצ"ל בהיותו רב במצרים
וכשהיה מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל רב ואב בית הדין במצרים, בשנת התש"ח, היה הוא סגן הרב הראשי למצרים, ואילו במשרת הרב הראשי, כיהן אדם בשם חיים נחום אפנדי, שהיה מקורב למלך מצרים, ובעצמו היה חבר בסינאט בקהיר, וחבר האקדמיה ללשון ערבית, ולכן נבחר למשרה זו. ובאותם הימים, מת קונסול נוצרי נכבד מאד במצרים, ולהלוייתו הזמינו השלטונות את רבה הראשי של המדינה להשתתף בהלוויה, ולייצג את הרבנות הראשית. ובהיות והרב הראשי היה חלש מאד, פנה אל מרן הרב זצ"ל, שילך הוא במקומו להלוייה. ומששמע מרן זצ"ל שהמנהג הוא שנכנסים כולם לכנסיה, ששם מונח המת, ושומעים שם את תפילות הנוצרים וכדומה, הודיע לרב הראשי, כי בשום אופן הוא אינו מוכן להכנס לכנסיה, והלה לחץ אותו מאד שיסכים לכך, משום שאילו לא ישתתף אף נציג רשמי מטעם הרבנות, עלול הדבר לעורר תקרית דיפלומטית רצינית. אבל מרן זצ"ל לא הסכים לדבריו, וטען כי אדרבא, עצם השתתפותו של רב היהודים באירוע כזה, היא חילול ה' מאין כמותו, ובזיון דת היהודים לפני הגויים. ולפיכך נותר איתן בדעתו, ולא השתתף שום נציג מטעם הרבנות בהלוייה, ושלום על ישראל.
התקנת מזגנים בכנסיה
וכמו כן כמה שנים לפני פטירתו, שאלנו את מרן זצ"ל, לגבי אדם שבעבודתו הוא מתקין מזגנים, ועתה חתם על חוזה גדול של התקנת מאות מזגנים, ובכלל העיסקה, להתקין מזגנים בכנסיה של נוצרים. וכעת בא בשאלה האם יוכל להמשיך בעבודתו, או שיבטל את העיסקה ויהיה לו מתוך כך הפסד של הרבה כסף שיאלץ לשלם כקנס. והשיב מרן זצ"ל, שיוכל להמשיך בעבודתו בתנאי, שלא הוא בעצמו יכנס לכנסיה, אלא עובדים גויים יתקינו את המזגנים. ועוד הורה מרן זצ"ל, שלא יאמר הוא בעצמו לגויים להכנס לכנסיה, אלא יאמר לגוי אחר, שהוא יקח לו פועלים גויים ויתקין את המזגנים. (ונימק את דבריו כדרכו בקודש על פי דברי הפוסקים במקורותיהם. ולא נוכל להאריך בטעמי הדברים).
כניסה למסגד של ישמעאלים
אלא שלענין כניסה למסגד, מבואר בדברי הרמב"ם בתשובה, שהישמעאלים אינן נחשבים לעובדי עבודה זרה, לפי שהם מאמינים בה' יתברך לבדו, ואין בכל אמונתם שום כפירה בה' יתברך, מלבד מה שדתם מלאה הבלים ואמונות משובשות, אבל לא בדבר שיגרום להם להיות נחשבים לעובדי עבודה זרה. ועל כן אנו מיקלים למכור את הקרקעות בשנת השמיטה לישמעאלי על פי היתר המכירה, אף שאסור למכור קרקע בארץ ישראל לעובדי עבודה זרה, וזאת משום שאין הישמעאלים עובדי עבודה זרה. וממילא מבואר כי המסגדים אין דינם כדין בית עבודה זרה ממש, ומותר מעיקר הדין להכנס שם.
ולסיכום, אסור באיסור חמור בהחלט להכנס לכל בית עבודה זרה, ובכלל זה האיסור להכנס לכנסיה של נוצרים, וכן לשאר בתי עבודה זרה בערי המזרח הרחוק. אולם להכנס למסגד של הערבים הישמעאלים, אין איסור מן הדין, ובפרט שעושה כן דרך תפילה, וכגון בקברי האבות שבמערת המכפלה.
