הלכה ליום רביעי כ"ג תמוז תשס"ט 15 ביולי 2009

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לפעוט אברהם בן חנה צביה הזקוק לרחמי שמים

הוקדש על ידי

הוריו

רמקול

שאלה: האם ניתן לצאת ידי חובה בשמיעת ברכות, כגון בחתונה וכדומה, כאשר המברך משמיע קולו דרך רמקול, או לא?

תשובה: ביארנו כבר, בכמה הזדמנויות בעבר, את עיקר דין שומע כעונה, שהשומע ברכה או קריאת מגילה, וכן שאר דברים שצריך לצאת ידי חובה באמירתם, מפי אדם אחר, ואותו אדם מכוין להוציא את השומעים ידי חובת הברכה, וגם השומע מכוין לצאת ידי חובה בשמיעתו, יוצאים בזה ידי חובת הברכה, מדין "שומע כעונה", שהשומע, הוא כמו מי שאמר בעצמו את הברכה.

ומעתה עלינו לדון האם יוצאים ידי חובת הברכה, כאשר המברך משמיע קולו דרך רמקול, או שלא יוצאים ידי חובה אלא כאשר נשמע קולו של המברך באופן טבעי בלבד. והשאלה נפוצה הרבה בחתונות, שהרב המסדר קידושין מברך את ברכות החופה, ומכיון שהאולם גדול, הוא מעוניין להשמיע קולו דרך רמקול.

והנה, לענין שמיעה דרך מכשיר רדיו בשידור חי, הדבר ברור ומוסכם שלא יוצאים ידי חובה בשמיעה כזו, שהרי הקול הנשמע דרך הרדיו, אינו קולו של המברך כלל, אלא הוא מעין "צילום הקול" של המברך, וממילא בודאי שלא יוצאים בזה ידי חובה.

אבל לענין רמקול, כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שאם גם בלעדי הרמקול היה נשמע קולו של המברך, ממילא יוצאים ידי חובת הברכה בשמיעת הברכה מפי המברך, שהרמקול לא יגרום לקלקל את הקול שלא יצאו ידי חובה ממנו, שהרי גם בלעדיו נשמע קולו של המברך, ובשמיעת הקול הטבעי הזה, יוצאים ידי חובה.

אולם יש מחמירים בזה, ומקשים על מרן הרב שליט"א, שהרי מחמת הקול הגדול הנשמע דרך הרמקול, לא נשמע כלל הקול הטבעי היוצא מפי המברך, שהרי אילו היה נשמע דרך הרמקול קול אחר, כגון צלילי מוזיקה, באותה העוצמה שנשמע קול הברכה דרך הרמקול, הרי לא היה ניכר קולו של המברך כלל בתוך כל הרעש הגדול, וממילא איך אפשר לומר שיוצאים ידי חובה בקול הטבעי שאינו נשמע בכלל, ולא נשמע כאן אלא הקול היוצא מהרמקול בלבד.

אולם מרן הרב שליט"א, סובר שאין בכך לפסול את הקול הטבעי היוצא מפי המברך, שכן לאמיתו של דבר, גם כאשר נשמע קול רעש אחר כגון צלילי מוזיקה באותה העוצמה, הגם שאין אנו "מבחינים" בקולו של המברך, עדיין אנו "שומעים" אותו, אלא שמחמת הרעש הגדול אין אנו יכולים להבחין באותו הקול, ולכן לא שייך לצאת ידי חובה כאשר אדם מברך, ואין אנו מבחינים כלל בקולו. אבל באופן שהמברך מברך דרך רמקול, וקול הברכה הוא הנשמע על ידי הרמקול, הרי לא חסר כאן דבר, שכן אנו גם "שומעים" את קולו של המברך, וגם "מבחינים" בו מחמת שהרמקול מגביה את הקול ודברי הברכה נשמעים היטב.

ולכן למעשה יש להקל להשמיע את ברכות החופה ושאר ברכות שיוצאים בהן ידי חובה, על ידי רמקול, וכן הדין לענין קריאת המגילה ושאר ענינים, שמכיון שקולו הטבעי של המברך היה נשמע גם בלא הרמקול, וגם מבחינים בו, שהרי על ידי הרמקול נשמע הקול באופן ברור, ממילא יש לומר שיוצאים ידי חובה בברכה כזו.

אולם יש מחמירים בזה. וכן דעת הגאון רבי חיים פנחס שיינברג שליט"א, שהוא מגדולי הפוסקים בדורינו, והוא מקפיד מאד שלא לברך את ברכות החופה על ידי רמקול, אלא בקולו הטבעי בלבד. ומאחר שהזכרנו את דעתו, נזכיר מעשה נפלא ממדת דרך ארץ שנהג בה הגאון הנזכר, שפעם אחת התכבד הרב לברך ברכות החופה בנוכחותו של מרן הרב שליט"א, והגאון הרב שיינברג היה רועד פשוטו כמשמעו, מרוב יראת שמים שהיתה בו, שאיך יוכל לברך את ברכות החופה דרך רמקול, כאשר לדעתו באופן כזה תהינה הברכות ברכות לבטלה.

כאשר הבחינו בכך מקורביו, אמרו לו, הנה אנו נסיר את הרמקול מהמקום, וכבודו יוכל לברך את ברכות החופה כדרכו תמיד, ללא רמקול. אולם הרב סירב בתקיפות לסידור זה, וטעמו ונימוקו עמו, שמכיון שגדול הדור מרן שליט"א הוא נוכח במקום, הלא תהיה זו חוצפה גדולה להחמיר בפניו בדבר שהוא סובר שהוא מותר. ולכן עם כל החששות שהיו לו, בירך הרב שיינברג את ברכות החופה על ידי רמקול, וסמך על דעתו של הרב שאין בזה חשש איסור כלל. ישמע החכם ויוסיף לקח.

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה