הלכה ליום רביעי כ"ג תמוז תשס"ט 15 ביולי 2009

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לפעוט אברהם בן חנה צביה הזקוק לרחמי שמים

הוקדש על ידי

הוריו

רמקול

שאלה: האם ניתן לצאת ידי חובה בשמיעת ברכות, כגון בחתונה וכדומה, כאשר המברך משמיע קולו דרך רמקול, או לא?

תשובה: ביארנו כבר, בכמה הזדמנויות בעבר, את עיקר דין שומע כעונה, שהשומע ברכה או קריאת מגילה, וכן שאר דברים שצריך לצאת ידי חובה באמירתם, מפי אדם אחר, ואותו אדם מכוין להוציא את השומעים ידי חובת הברכה, וגם השומע מכוין לצאת ידי חובה בשמיעתו, יוצאים בזה ידי חובת הברכה, מדין "שומע כעונה", שהשומע, הוא כמו מי שאמר בעצמו את הברכה.

ומעתה עלינו לדון האם יוצאים ידי חובת הברכה, כאשר המברך משמיע קולו דרך רמקול, או שלא יוצאים ידי חובה אלא כאשר נשמע קולו של המברך באופן טבעי בלבד. והשאלה נפוצה הרבה בחתונות, שהרב המסדר קידושין מברך את ברכות החופה, ומכיון שהאולם גדול, הוא מעוניין להשמיע קולו דרך רמקול.

והנה, לענין שמיעה דרך מכשיר רדיו בשידור חי, הדבר ברור ומוסכם שלא יוצאים ידי חובה בשמיעה כזו, שהרי הקול הנשמע דרך הרדיו, אינו קולו של המברך כלל, אלא הוא מעין "צילום הקול" של המברך, וממילא בודאי שלא יוצאים בזה ידי חובה.

אבל לענין רמקול, כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שאם גם בלעדי הרמקול היה נשמע קולו של המברך, ממילא יוצאים ידי חובת הברכה בשמיעת הברכה מפי המברך, שהרמקול לא יגרום לקלקל את הקול שלא יצאו ידי חובה ממנו, שהרי גם בלעדיו נשמע קולו של המברך, ובשמיעת הקול הטבעי הזה, יוצאים ידי חובה.

אולם יש מחמירים בזה, ומקשים על מרן הרב שליט"א, שהרי מחמת הקול הגדול הנשמע דרך הרמקול, לא נשמע כלל הקול הטבעי היוצא מפי המברך, שהרי אילו היה נשמע דרך הרמקול קול אחר, כגון צלילי מוזיקה, באותה העוצמה שנשמע קול הברכה דרך הרמקול, הרי לא היה ניכר קולו של המברך כלל בתוך כל הרעש הגדול, וממילא איך אפשר לומר שיוצאים ידי חובה בקול הטבעי שאינו נשמע בכלל, ולא נשמע כאן אלא הקול היוצא מהרמקול בלבד.

אולם מרן הרב שליט"א, סובר שאין בכך לפסול את הקול הטבעי היוצא מפי המברך, שכן לאמיתו של דבר, גם כאשר נשמע קול רעש אחר כגון צלילי מוזיקה באותה העוצמה, הגם שאין אנו "מבחינים" בקולו של המברך, עדיין אנו "שומעים" אותו, אלא שמחמת הרעש הגדול אין אנו יכולים להבחין באותו הקול, ולכן לא שייך לצאת ידי חובה כאשר אדם מברך, ואין אנו מבחינים כלל בקולו. אבל באופן שהמברך מברך דרך רמקול, וקול הברכה הוא הנשמע על ידי הרמקול, הרי לא חסר כאן דבר, שכן אנו גם "שומעים" את קולו של המברך, וגם "מבחינים" בו מחמת שהרמקול מגביה את הקול ודברי הברכה נשמעים היטב.

ולכן למעשה יש להקל להשמיע את ברכות החופה ושאר ברכות שיוצאים בהן ידי חובה, על ידי רמקול, וכן הדין לענין קריאת המגילה ושאר ענינים, שמכיון שקולו הטבעי של המברך היה נשמע גם בלא הרמקול, וגם מבחינים בו, שהרי על ידי הרמקול נשמע הקול באופן ברור, ממילא יש לומר שיוצאים ידי חובה בברכה כזו.

אולם יש מחמירים בזה. וכן דעת הגאון רבי חיים פנחס שיינברג שליט"א, שהוא מגדולי הפוסקים בדורינו, והוא מקפיד מאד שלא לברך את ברכות החופה על ידי רמקול, אלא בקולו הטבעי בלבד. ומאחר שהזכרנו את דעתו, נזכיר מעשה נפלא ממדת דרך ארץ שנהג בה הגאון הנזכר, שפעם אחת התכבד הרב לברך ברכות החופה בנוכחותו של מרן הרב שליט"א, והגאון הרב שיינברג היה רועד פשוטו כמשמעו, מרוב יראת שמים שהיתה בו, שאיך יוכל לברך את ברכות החופה דרך רמקול, כאשר לדעתו באופן כזה תהינה הברכות ברכות לבטלה.

כאשר הבחינו בכך מקורביו, אמרו לו, הנה אנו נסיר את הרמקול מהמקום, וכבודו יוכל לברך את ברכות החופה כדרכו תמיד, ללא רמקול. אולם הרב סירב בתקיפות לסידור זה, וטעמו ונימוקו עמו, שמכיון שגדול הדור מרן שליט"א הוא נוכח במקום, הלא תהיה זו חוצפה גדולה להחמיר בפניו בדבר שהוא סובר שהוא מותר. ולכן עם כל החששות שהיו לו, בירך הרב שיינברג את ברכות החופה על ידי רמקול, וסמך על דעתו של הרב שאין בזה חשש איסור כלל. ישמע החכם ויוסיף לקח.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה