הלכה ליום שלישי כ"ה אייר תש"פ 19 במאי 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הרב שמואל טולידנו זצ"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

יצחק חנונו

שאלה: האם אדם ששתה תה או קפה חם, צריך לברך בסיום השתייה ברכה אחרונה, ברכת "בורא נפשות"?

תשובה: ביארנו כבר בכמה הזדמנויות, כי לאחר ששותה אדם איזה משקה, צריך לברך ברכת "בורא נפשות". ושיעור (כמות) המשקה שיש לשתות  כדי להתחייב בברכה אחרונה, הוא שיעור "רביעית משקה בבת אחת", כלומר, צריך שישתה שיעור של כשמונים ואחד סמ"ק משקה (שהוא שיעור הרביעית הנזכר בפוסקים), ואז יתחייב בברכה אחרונה.  

אולם תנאי נוסף יש בשיעור השתיה כדי להתחייב בברכה אחרונה, שצריך שישתה בבת אחת, (כלומר, כדרך שבני אדם רגילים לשתות בנחת, דהיינו אפילו בשתים או בשלש לגימות, אבל בבת אחת בלא הפסק), שרק אז מתחייבים בברכה אחרונה. אבל אם שתה מים או משקה אחר לאט לאט, אף על פי ששתה שיעור רביעית, אינו מברך ברכה אחרונה כלל.

ומעתה נבא לדון במי ששתה תה או קפה כשיעור "רביעית", אבל לא שתה בבת אחת, האם עליו לברך ברכה אחרונה או לא? כלומר, האם דין שתיית קפה או תה שונה משתיית שאר המשקאות?

ובאמת שהגאון רבי אברהם הלוי בשו"ת גינת ורדים כתב, שמכיון שדרך השתייה של קפה או תה חם היא לאט לאט, שלא רגילים כלל לשתות ממנו בבת אחת, לכן, אף אם שתה את שיעור הרביעית לאט לאט, חייב לברך ברכה אחרונה ברכת בורא נפשות, הואיל וכך היא דרך שתיתו. כי הדבר שקובע לענין חיוב ברכה אחרונה, הוא "דרך העולם", כלומר, מנהג רוב בני האדם, והואיל והרגילות היא לשתות את הקפה לאט לאט, לפיכך מברכים ברכה אחרונה בסיום שתיית הקפה כל ששתה רביעית מהמשקה, אף על פי שלא שתה שיעור רביעית "בבת אחת". וכן דעת הגאון בעל כנסת הגדולה ועוד.

אולם הפרי חדש דחה את דברי הגינת ורדים בזה, וכתב שלעולם אי אפשר להתחייב בברכה אחרונה על משקה, אלא כשישתה "רביעית משקה בבת אחת", ואם שתה לאט לאט, אינו מברך אחר שתייתו. וכן הסכימו אחרונים רבים. ואף הגאון גינת ורדים שכתב שאין צורך שישתה את הקפה "בבת אחת", מכל מקום כתב, שלמעשה המנהג וההלכה הרווחת והפשוטה בעיר הקודש ירושלים תובב"א, שאין מברכים אחר שתיית קפה חם. נמצא אם כן שהמנהג הוא כדעת הגאון פרי חדש.

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל האריך בנדון זה בתשובה בשו"ת יביע אומר, והניף ידו שנית בתשובה בשו"ת יחוה דעת, והעלה להלכה, שהואיל וכלל גדול בידינו "ספק ברכות להקל", לפיכך אין לברך ברכה אחרונה אחר שתיית קפה או תה ששתה ממנו לאט לאט. ואף על פי שהביא כמה סברות לחזק את דברי הגינת ורדים, מכל מקום עדיין לא יצא הדבר מכלל ספק, ולפיכך  להלכה העלה שאין לברך ברכה אחרונה אחר שתית קפה או תה, כל שלא שתה בבת אחת.

ולסיכום: אין חיוב ברכה אחרונה לאחר שתיית משקה, אלא כששותה שיעור רביעית (כשמונים ואחד סמ"ק) משקה "בבת אחת". ואין חילוק בזה בין כששותה מים, או משקה אחר, וכן קפה או תה חם, שלעולם אינו מתחייב בברכה אחרונה אלא כששותה שיעור רביעית בבת אחת.

ובהלכה הבאה נדון האם מי ששתה קפה או תה כשיעור רביעית "בבת אחת" מברך ברכה אחרונה, או שלעולם, לא שייך דין ברכה אחרונה אחר שתית קפה או תה.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין אם שתה משקה מוגז(סודה,קולה וכדו')שקשה לשתות בבת אחת רביעית? י"ז סיון תשע"ה / 4 ביוני 2015

משקה גזוז, אם דרך בני אדם שאין שותים אותו בבת אחת, כגון שהוא מוגז וקר מאד, אזי אין לברך אחריו נפשות.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה