הלכה ליום ראשון י"ט אדר תשפ"ב 20 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

רחל סעדון בת מסעודה זצ״ל

לרפואה שלמה בעזרת השם

הוקדש על ידי

איתן ממן

עמידה בתפלה, במטוס וברכבת

שאלות: האם חייבים ליישר את הרגליים בתפלת העמידה? והאם מי שהתפלל כשהוא יושב, יצא ידי חובה?

כשעומד אדם להתפלל תפילת העמידה, צריך שיכוין רגליו זו אצל זו, כאילו אינם אלא רגל אחת, כדי להדמות למלאכים שנאמר עליהם בספר יחזקאל (א, ז) "ורגליהם רגל ישרה", כלומר רגליהם נראות כרגל אחת.

וצריך שיהיו הרגלים סמוכות זו לזו באופן מוחלט, דהיינו שכפות הרגלים יעמדו זו לצד זו, בין מצד העקב בין מצד אצבעות הרגליים, אולם כמה מהאחרונים כתבו שדי אם הרגליים סמוכות זו לזו רק מצד העקב, ואין כל איסור אם אינם סמוכות גם מצד אצבעות הרגליים, וכתב הפוסקים, שהמיקל שלא להצמיד את רגליו גם מצד האצבעות, יש לו על מה שיסמוך. ויש תלמידי חכמים הנוהגים כן. ומכל מקום לכתחילה הנכון הוא שיצמיד את רגליו לכל אורך כף הרגל, להדמות למלאכים ממש, שרגליהם נראות כרגל אחת.

חייב אדם לעמוד בתפילת העמידה, ואם התפלל כשהוא יושב, לדעת רוב הפוסקים חייב לחזור ולהתפלל שנית כשהוא עומד. וכן הדין לענין מי שהתפלל כשהוא יושב מחמת הכרח, כגון מי שהוא חולה מאד, ולאחר מכן השתפר מצבו והוא יכול לעמוד ולהתפלל שנית (כגון מי שהוא חולה סוכרת, ונחלש לזמן מה, ולאחר זמן מועט השתפר מצבו מאד), שחייב על פי הדין לחזור ולהתפלל שנית לדעת רוב הפוסקים, ויעמוד בתפילה זו, ויצא ידי חובת העמידה בתפילה.

ומכל מקום, מכיון שיש פוסקים הסוברים שאין לחזור ולהתפלל מעומד כאשר התפלל מתחילה כשהוא יושב, שסוף סוף יש לומר שיוצא ידי חובה בתפילה גם כשהוא יושב, לכן כתב מרן רבינו הגדול זצ"ל, (בילקוט יוסף חלק ראשון), שכאשר חוזר להתפלל כשהוא עומד, כגון מי שחש מאד לא בטוב, ולא יכול היה להתפלל כשהוא עומד, ולכן התפלל כשהוא יושב, ולאחר מכן השתפר מצבו והוא רואה שהוא יכול לעמוד ולהתפלל כראוי, יחזור להתפלל שוב על תנאי נדבה. כלומר, שקודם שהוא עומד להתפלל תפילת העמידה, יאמר בפירוש, שהוא מכוין להתפלל תפילה זו בכדי לצאת ידי חובת הפוסקים הסוברים שהוא חייב לחזור ולהתפלל שנית, ואם אין הלכה כדעת אותם הפוסקים, הוא מכוין להתפלל תפילה זו כתפילת נדבה. ואז לכל הדעות הוא נוהג כשורה, שאם הלכה כדעת הפוסקים שהוא חייב לחזור ולהתפלל, הנה הוא עומד ומתפלל, ואם להלכה אין הוא חייב לחזור ולהתפלל, הרי תפילתו תפילת נדבה, כלומר תפילת שרשות ביד כל אדם להתפלל גם ללא חיוב.

וכן אדם שהיה נוסע ברכבת וכיוצא בזה, וראה שעוד מעט יעבור זמן התפילה, ואינו יכול להתפלל כשהוא עומד, ולכן התפלל כשהוא יושב, ולאחר זמן ירד מהרכבת וראה שעוד לא עבר זמן תפילה, גם כן דינו כאמור לעיל, שיחזור להתפלל שנית, אך יעשה תנאי של תפילת נדבה, וכמו שביארנו.

ולגבי תפלה במטוס, שלפעמים בטיסות ארוכות, יש המארגנים מנין לתפלה במטוס. והנה כאשר טס מרן רבינו הגדול זצ"ל במטוס לניו יורק, ביקשו לארגן מנין במטוס, ואמר מרן זצ"ל, שעדיף להתפלל ביחידות במקומו, ולא ללכת לסוף המטוס ולהפריע לצוות המטוס בעבודתם.

שאלות ותשובות על ההלכה

מחילה מכבודכם - אבל הוא לא כותב כך, אין צריך לחזור ולהתפלל עמידה אם התפלל בישיבה וכן כותב כף החיים, באור לציון כתב שכדאי לחזור ולהתפלל ב' אייר תשע"ח / 17 באפריל 2018

מרן השלחן ערוך בסימן צ"ד פסק שעליו לחזור ולהתפלל. ותוכל לעיין בפרטי הדברים בספר ילקוט יוסף ובהלכה ברורה (בשו"ת שבסוף הספר, חלק ה סימן ח).

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה