הלכה ליום חמישי כ"א תמוז תשפ"ה 17 ביולי 2025

ההפרדה בין בנים לבנות

בספר זכריה (יב), התנבא הנביא על ההספד שעתידים ישראל להספיד את משיח בן יוסף שיהרג במלחמת גוג ומגוג. וכה אמר הנביא:

"וְסָפְדָה הָאָרֶץ מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת לְבָד, מִשְׁפַּחַת בֵּית דָּוִיד לְבָד, וּנְשֵׁיהֶם לְבָד, מִשְׁפַּחַת בֵּית נָתָן לְבָד, וּנְשֵׁיהֶם לְבָד, מִשְׁפַּחַת בֵּית לֵוִי לְבָד, וּנְשֵׁיהֶם לְבָד, מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְעִי לְבָד, וּנְשֵׁיהֶם לְבָד. כֹּל הַמִּשְׁפָּחוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת, מִשְׁפָּחֹת מִשְׁפָּחֹת לְבָד, וּנְשֵׁיהֶם לְבָד".

ובגמרא במסכת סוכה (נב.) מבואר, שענינו של הכתוב הוא להודיענו, שיש להפריד בין האנשים לנשים אפילו בשעת הספד על המת. והלא דברים קל וחומר, ומה לעתיד לבא כשעוסקים בהספד ואין יצר הרע שולט בהם, אמרה התורה אנשים לבד ונשים לבד, כשיצר הרע שולט על אחת כמה וכמה! עד כאן דברי רבותינו בגמרא.

ומכאן אנו למדים על עיקר הדין של חיוב ההפרדה בין אנשים לנשים במקומות שונים.

ורבינו המאירי בקידושין (פא.) כתב: "ומה ששנינו לא ילמד אדם לבנו אומנות בין הנשים, פירוש, שלא יושיב תינוק ותינוקת (תינוק ותינוקת, הכוונה ילד וילדה) כאחד לאומנות אחת, כדי שלא ירגילם זה עם זה ויבאו לידי עבירה". עד כאן. ומכאן אנו למדים שצריכה להיות הפרדה לא רק בין אנשים לנשים שיצרם תוקפם, אלא אפילו בין ילדים לילדות צריך לעשות הפרדה, שיתרגלו לחיות בקדושה, בנים לחוד ובנות לחוד, ולא יבאו לידי עבירה. ועוד דיברו בענין זה רבותינו במקומות רבים, שאי אפשר לפרטם במסגרתינו.

וכבר כתב הרמב"ם (בפ"ו מהלכות יום טוב), חייבים בית דין (בזמן ששלטון ישראל היה ביד חכמי התורה) להעמיד שוטרים בחגים, שיהיו מסבבים ומחפשים בגנות ובפרדסים, ועל הנהרות, שלא יתקבצו אנשים ונשים ביחד לאכול ולשתות ויבאו לידי עבירה. וכן יזהירו לכל העם שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם לשמחה, שלא יבאו לידי עבירה, אלא יהיו כולם קדושים. וכן הוא בדברי מרן השלחן ערוך (אורח חיים סימן תקכט).

ובספר בית שמואל (שהוא אחד מנושאי כליו של מרן השלחן ערוך על חלק אבן העזר, בסימן סב) כתב בשם ספר חסידים, שאם יושבים אנשים ונשים יחדיו בסעודת חתן וכלה (הכוונה באופן האסור, כגון שרוקדים יחד וכדומה), אל יאמרו בברכת הזימון "נברך אלהינו שהשמחה במעונו", משום שאין שם שמחה, שהרי יש שם חשש הרהורי עבירה.

ולאור כל האמור מבואר, כי חובה קדושה בכל בית ספר ובית ספר המתנהלים על פי התורה, לדאוג להפרדה בין הבנים לבנות, ובפרט בדורינו שהמתירנות עברה כל גבול, ויש בזה צורך גדול יותר מתמיד.

וכבר לפני כארבעים שנה, בכנס חירום של רבני ארץ ישראל, יצאה הסכמה בכתב, מטעמו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, עם ידידו האדמו"ר הקדוש רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל (בבא סאלי), ובה כתבו שחלילה להקים בתי ספר מעורבים לבנים ולבנות יחדיו, והעושה כן אסור לשתף עמו פעולה, שהוא פורץ גדר הצניעות, ו"יש להבדילו מקהל עדת ישראל". וברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם, לשמור את משמרת הקדושה והטהרה בישראל, שבכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה.

ולפי שהזכרנו את האדמו"ר רבי ישראל אביחצירא, כאן ההזדמנות להזכיר את גודל הערכתו ואהבתו כלפי מרן רבינו הגדול זצ"ל, כי בעת שהיה מגיע אצלו מרן זצ"ל, היה האדמו"ר קם בפניו מלא קומתו, ובשעה שנכנס אצלו מרן זצ"ל, בירך רבי ישראל בשם ומלכות "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שחלק מחכמתו ליראיו", וקרא עליו ועל מרן זצ"ל את הפסוק "וישראל אהב את יוסף", ואמר לנאמן ביתו באותה עת, (הרב אברג'יל שליט"א), כי נשמתו של מרן זצ"ל היא מזמן הגאונים, ולא היה ראוי לדור שתרד בזמנו. כל כך היה אוהב את מרן זצ"ל, עד שתמיד היה מצטער שלא ידע מראש על ביקורו של הרב, שאילו היה יודע, היה נערך כראוי לאותו ביקור. ופעם אמר, כי נשמתו של הרב עובדיה יוסף היא מזמן הגאונים, ואמר שנפסקת הלכה כמותו בישיבה של מעלה.

ומכל מקום כתב מרן רבינו הגאון זצ"ל, שבמקום שאין מספר התלמידים מספיק לכל כתה, ואין כל אפשרות להקים כתה מיוחדת לבנים לחוד ולבנות לחוד, כי לא יכיר בכך משרד החינוך, וממילא קיים חשש שילכו הילדים ללמוד בבתי ספר שלא ילמדו שם שום ענין של תורה ודת ואמונה, באופן כזה יש לבחור את "הרע במיעוטו", ולהעדיף שילמדו הבנים והבנות יחדיו בבתי ספר דתיים, ממה שילמדו בבתי ספר שאינם דתיים כלל. ובלבד שיהיו קטנים ביותר, דהיינו בגן הילדים ובבית הספר עד כתה ג' בלבד, והביא סמך לדבריו מהגמרא.

וה' יזכנו לרוב נחת דקדושה מכל בני ישראל, וזכות התורה תגן בעדכן אלף המגן. אמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה לגבי הפרדה לא בבתי ספר אלא בין כיתות? ט"ו תמוז תשע"ה / 2 ביולי 2015

אם בהפסקה הילדים נמצאים יחד, הרי שיש להפרידם, שבהפסקה יש חובה קדושה ביתר שאת להפרידם

איפה הרב כתב את זה?
שבמקום שאין מספר התלמידים מספיק לכל כתה, ואין כל אפשרות להקים כתה מיוחדת לבנים לחוד ולבנות לחוד, כי לא יכיר בכך משרד החינוך, וממילא קיים חשש שילכו הילדים ללמוד בבתי ספר שלא ילמדו שם שום ענין של תורה ודת ואמונה, באופן כזה יש לבחור את "הרע במיעוטו", ולהעדיף שילמדו הבנים והבנות יחדיו בבתי ספר דתיים, ממה שילמדו בבתי ספר שאינם דתיים כלל. ובלבד שיהיו קטנים ביותר, דהיינו בגן הילדים ובבית הספר עד כתה ג' בלבד, והביא סמך לדבריו מהגמרא/ ט"ו תמוז תשע"ה / 2 ביולי 2015

מקור הדברים בשו"ת יחוה דעת חלק ד סימן מו.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה