הלכה ליום שישי א' סיון תשע"ג 10 במאי 2013

הדלקת הנר לכבוד יום טוב

כשם שמצוה להדליק נרות בערב שבת לכבוד השבת, כך מצוה להדליק נרות לכבוד ימים טובים (חגים), שבכל הימים טובים נאמר "מקרא קודש". וכמו שכתב הרמב"ם (בפ"ו מהלכות יום טוב), שכשם שמצוה לכבד את יום השבת ולענגו, כך מצוה בכל הימים טובים, שנאמר "לקדוש ה' מכובד". וכל ימים טובים נאמר בהם מקרא קודש. עד כאן. ומדבריו יש ללמוד, שיש מצוה בהדלקת הנרות ביום טוב כשם שיש בזה מצוה לכבוד שבת, שהרי מצות הדלקת הנר היא בכלל כבוד שבת, וממילא שווה חיובה גם בכל יום טוב.

ובכלל מצוה זו של הדלקת הנר בשבתות וימים טובים, נכללת כל תוספת אורה בבית, כגון על ידי אור החשמל, כי גם זה בכלל נר שבת ויום טוב. ולפיכך כשם שמצוה להרבות באורה לכבוד שבת, כמו כן מצוה להרבות באורה לכבוד יום טוב, בכל האורות שיש בבית שיש בהדלקתם שמחה.

והואיל ומצוה להדליק נר לכבוד יום טוב, ממילא יש לברך על הדלקת נרות יום טוב, כשם שיש לברך על הדלקת נר שבת. ונוסח הברכה שיש לברך הוא: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של יום טוב, וכבר נהגו כן ברוב תפוצות ישראל, ספרדים ואשכנזים, להדליק נרות לכבוד יום טוב בברכה.

ואמנם, יש מקצת מבני תימן שלא נהגו לברך על הדלקת נר של יום טוב, וטעמם בזה, שהואיל והם נוהגים בכל דרכיהם על פי הוראות רבינו הרמב"ם ז"ל, (לפי שהרמב"ם פעל רבות לחיזוקם של בני תימן בגולה, עד שהעיד הרמב"ן, שהיו נוהגים בני תימן באמירת הקדיש, להוסיף, בחייכון וביומכון ובחיי דמרנא ורבנא רבי משה בן מימון), והרמב"ם לא הזכיר בחיבורו כלל מצות הדלקת נר של יום טוב, אם כן משמע מכך שאין מצוה בזה לדעת הרמב"ם. אולם לפי מה שנתבאר, שהשוה רבינו הרמב"ם מצות כבוד ועונג שבת, למצות עונג וכבוד יום טוב, ומכיון שברור כי מצות הדלקת נר שבת היא מפני עונג שבת וכבוד שבת, שלא ישבו בחושך, אם כן הוא הדין לענין הדלקת נרות יום טוב, שיש בזה מצוה גמורה מתקנת רבותינו ויש לברך עליה כדרך כל המצות.

והטעם שלא הזכיר רבינו הרמב"ם בחבורו מצות הדלקת נר של יום טוב, הוא מפני שאין דרכו של הרמב"ם להביא דין שלא נזכר בפירוש בש"ס, רק דרכו לכתבו בדרך רמז. כמו שמצאנו בהרבה מקומות, (וכגון בהלכות טרפות, שלא נזכר בדברי הרמב"ם שאם ניטל הלב מן הבהמה היא נבלה, מפני שלא נתפרש דבר זה בגמרא, כמו שכתב הגאון הכרתי ופלתי, ועוד). וכלל זה בדברי הרמב"ם, כתבוהו גדולי בעלי הכללים ועוד רבים מן הפוסקים.

על כן אין ספק שבני תימן, בפרט אחר שזכו לעלות לארץ ישראל, עליהם לנהוג ככל הדעות, לברך על הדלקת נרות יום טוב, כשם שהם מברכים על הדלקת נר של שבת, ואין בזה חשש ברכה לבטלה, ולא משום אל תיטוש תורת אמך. וכן פסקו רוב גדולי רבני תימן, ומהם הגאון רבי יוסף צובירי זצ"ל, ועוד.

ואמנם לאחרונה נדפס בענין זה קונטריס שלם, להוכיח כאילו בראיות מכריחות שאל להם לבני תימן לברך על הדלקת הנר ביום טוב, (והתפרסם דבר הקונטריס בכלי התקשורת כאילו יש כאן ענינים קטנוניים של מחלוקות בין עדות, ולא האמת נר לרגלינו חס ושלום, ויצא מהדבר חילול ה' גדול). אולם כל מעיין ישר יראה שאין דבריו מוכרחים, ובפרט במה שזלזל בדבריו בכמה מקומות בגדולי הדור הספרדים והתימנים, וכאילו אך מפיו תצא תורה, שמן המעט יש ללמוד על הכלל, שאין להשגיח כלל בדבריו אלו כנגד דעת גדולי הפוסקים אשר מהן אנו שותים, וה' הטוב יכפר.
 
ולמסקנה: מצות הדלקת נר של יום טוב שוה למצות הדלקת הנר של שבת, וכן לענין הברכה, הנכון הוא לנהוג לברך על הדלקת נר של יום טוב. וגם בני עדה שלא נהגו בחוץ לארץ לברך על הדלקת נר של יום טוב, כעת כשזכו לעלות לארץ ישראל, עליהם לנהוג לברך על הדלקת הנר של יום טוב. ועליהם תבא ברכת טוב.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה לגבי ברכת שהחיינו על הנר, לפי מנהג עדות המזרח? י"ג סיון תשע"ג / 22 במאי 2013

אין לברך שהחיינו על הדלקת הנרות ביום טוב.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה