הלכה ליום רביעי כ"ח ניסן תשס"ט 22 באפריל 2009

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לצפורה בת רונית פאשה תחי'

שתזכה לבשורות טובות ישועות ונחמות, בבריאות ושמחה וכל טוב

הוקדש על ידי

משפחתה

עוד מנהגי אבלות בימי הספירה

פשט המנהג שלא להסתפר בימי הספירה, עד ליום ל"ד לעומר בבוקר. ולאחר מכן מותר להסתפר בכל עת שירצה. ולמנהג האשכנזים נהגו להקל בתספורת מיום ל"ג לעומר, וכפי שביארנו לענין נשואים.

בכלל איסור תספורת בימי הספירה נכללת גם תספורת הזקן, שנהגו היראים לדבר ה' שלא לגלח זקנם בימי הספירה עד ליום ל"ד לעומר כדין התספורת בראש. ויש אנשים שקשה עליהם מאד הדבר שלא לגלח זקנם, אם מחמת סיבות של פרנסה ואם מטעמים אחרים, ואלו נהגו היתר לגלח זקנם בראש חודש אייר. שכן דעת הרדב"ז להקל בזה לענין גילוח הזקן. ובמקום צער גדול יש להקל בזה אף בכל ערב שבת לענין גילוח הזקן, שהרי הפוסקים שאסרו להסתפר בימי הספירה לא דיברו כלל מענין גילוח הזקן שלא היה נפוץ כל כך בזמנם אצל ישראל. ובשנה זו (תשס"ט) יחול ראש חודש אייר ביום חמישי הקרוב, ואז מותר יהיה לגלח הזקן במקום צורך כאמור.

נשים, אינן בכלל האיסור לענין תספורת בימי הספירה, שהרי אף לענין אבלות ממש על אחד מהקרובים שנפטר, (שלאיש אבל אסור להסתפר כל שלשים יום של אבלותו) פסק מרן השלחן ערוך שנשים אינן בכלל איסור זה ומותרות בתספורת תוך שלשים יום. ואם כן כל שכן לענין מנהג האבלות בימי ספירת העומר, שאשה אינה צריכה להזהר שלא להסתפר. והוא הדין גם כן לענין ימי בין המצרים מאחרי שבעה עשר בתמוז, שאיסור התספורת שייך באנשים בלבד, אבל נשים מותרות להסתפר.

מותר לגזוז את הצפורניים בימי הספירה.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין של אבל לגבי תספורת לאחר השלושים שנופל בתוך ימי הספירה ? כ"ג ניסן תשע"ט / 28 באפריל 2019

על אבל שחל יום שלושים בתוך ימי הספירה. אם רשאי להסתפר. בענין זה יש מחלוקת גדולה בדברי האחרונים. ולמעשה לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל יש להקל לאדם כזה להסתפר בתוך ימי ספירת העומר. שכן פסק הב"ח לגבי בין המצרים. והוא הדין לגבי ימי הספירה. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה