הלכה ליום חמישי ח' ניסן תשס"ט 2 באפריל 2009

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לרמין בן פלורה הי"ו

הוקדש על ידי

משפחתו

שאלה: האם נשים מברכות ברכת החמה, או שאינן מברכות ברכה זו, שהרי היא מצות עשה שהזמן גרמא?

תשובה: הנה אמת נכון הדבר שהנשים אינן רשאיות לברך על מצוה שאינן מחוייבות בה, ולכן נשים אינן מברכות בשם ומלכות ברכות קריאת שמע בתפילת שחרית ובתפילת ערבית, שהרי אינן חייבות בקריאת שמע, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא. (מצוה שהיא בקום ועשה, והיא תלויה בזמן, שהרי לא בכל שעות היום אפשר לקרות קריאת שמע). וכן פסק הרמב"ם ומרן הבית יוסף, וכן מנהג בני ספרד ההולכים לאורו של מרן הבית יוסף.

ולפי זה לכאורה נראה שהוא הדין גם כן לגבי ברכת החמה, שהיא מצוה בקום ועשה, וגם היא תלויה בזמן, אחת לעשרים ושמונה שנה, ולכן לכאורה יש לומר שאין הנשים מברכות ברכה זו.

אולם הגאון רבי יהודה מילר ז"ל, כתב שאף לפי שיטת הרמב"ם שאין הנשים מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא, מכל מקום לענין ברכת החמה נראה שגם הנשים צריכות לברך ברכה זו, שאינה אלא ברכת שבח להשם יתברך, ככל ברכות השבח, כגון ברכת הנותן לשכוי בינה ושאר הברכות שבודאי אף הנשים מברכות אותן. (כלומר אין הברכה תלויה בעקרון בזמן, אלא בראיית המראה שמביא לחיוב הברכה), וכתב שאמר כן להגאון החכם צבי, והוא הסכים עמו בזה וכתב לו שעל פי הוראתו ציוה גם הוא לזוגתו הרבנית שתברך ברכת החמה יחד עם כל ישראל. וכן פסק הגאון רבי חיים פלאג'י ועוד רבים מן האחרונים. והגאון רבי שלמה קלוגר הוסיף לבאר, שברכת החמה דומה לברכת שהחיינו שמברכים בכל שנה על פרי המתחדש משנה לשנה, ואף הנשים בודאי מברכות ברכה זו, כי אין ברכה התלויה בזמן ממש, רק שבזמן שנראית החמה באותו המקום שבו היתה בעת בריאתה, אז יש לברך ברכת החמה, אבל מעיקר הברכה אינה תלויה בזמן.

והגאון מהרי"ל דיסקין הוסיף, שבעצם ברכת החמה אינה ברכה מיוחדת דוקא על ראיית החמה, שהרי ברכת עושה מעשה בראשית יש לברך גם על ראיית הים הגדול ועל ראיית הברקים, ואם כן לא שייך שנחשיב אותה למצות עשה שהזמן גרמא. וכן הורה הגאון החזון איש, שגם הנשים תברכנה ברכה זו, שאינה בכלל מצות עשה שהזמן גרמא שהנשים פטורות ממנה.

ואף שיש מרבותינו האחרונים שכתבו שאל להן לנשים לברך ברכה זו, מכל מקום מרן רבינו הגדול שליט"א אחר שדן בזה בספרו באורך, העלה שהצדק עם אלו הפוסקים הסוברים שאף הנשים תברכנה ברכה זו.

ועל כן להלכה, גם הנשים צריכות לברך ברכת החמה, ועליהן להזדרז לקום בשעה הראויה לברכה זו בכדי שתוכלנה לברך יחד עם כל בית ישראל.

דנו הפוסקים אם סומא (עיור) מברך ברכת החמה. ולהלכה סומא אינו מברך ברכת החמה, ונכון שישמע ברכה זו מפי השליח ציבור המברך ויכוין השליח ציבור להוציאו ידי חובה בברכתו, ובזה יצא ידי חובת כל הדעות.

הערה: בהלכה הקודמת נכתב בטעות כי סוף זמן ברכת החמה בארץ ישראל הוא בערך בשעה עשרה לשמונה. כמובן שזו טעות, כי כעת לפי שעון קיץ, סוף זמן ברכת החמה הוא בערך בשעה עשרה לתשע. ואת זה תשלח להוא:

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה