הלכה ליום שלישי ג' כסלו תשע"ה 25 בנובמבר 2014

סכין בברכת המזון

שאלה: האם יש מקור למנהג שנהגו רבים, לכסות את הסכינים בסיום הסעודה בשעת ברכת המזון, והאם יש חילוק בענין זה בין יום השבת לימי החול?

תשובה: המנהג לכסות את הסכינים במפית וכדומה בסיום הסעודה קודם ברכת המזון, מקורו בדברי מרן הבית יוסף (סי' קפ)  בשם רבינו הרוקח, שכתב בזו הלשון: מכסין סכין בשעת ברכת המזון, על שם (משום) שנאמר (לגבי המזבח), "לא תניף עליהם ברזל", ובמכילתא פירשו הטעם שאין להניף ברזל על המזבח, מפני שהמזבח בא להאריך חייו של אדם, ולא ראוי שיבא זה שמקצר חייו של אדם על גבי זה שמאריך חייו של אדם. והשלחן הוא כמו מזבח, כמו שאמרו בשלהי מסכת חגיגה (כז.). עד כאן דבריו. וכן כתב הרב רבי דוד אבודרהם, וכן כתב בספר שבלי הלקט.

וכתב עוד בספר שבלי הלקט, וזו לשונו, מפי החבר רבי שמחה שמעתי טעם אחר לענין זה, פעם אחת היה אחד מברך ברכת המזון, וכשהגיע לברכת בונה ירושלים ונזכר בחרבן הבית, לקח הסכין ותקעו בבטנו לרוב צערו. לכן נהגו זכר לענין זה לסלק את הסכין בשעת הברכה. ושני טעמים אלו כתובים גם בארחות חיים. ומכל מקום סיים מרן השלחן ערוך, שבשבתות וימים טובים לא נהגו לסלק את הסכין מהשלחן, אף על פי שלפי הטעם של רבי שמחה שהזכרנו אין לחלק בין שבת ליום חול, מכל מקום מנהגם של ישראל תורה. (ולפי הטעם הראשון שכתבנו, מובן מדוע אין מסלקין את הסכין בשבת, משום שבשבת לא בונים מזבח, ואין כאן שייכות לענין בניית המזבח שאז אין מניפים סכין. כן כתב המגן אברהם. והטעם הראשון הוא הטעם העיקרי להלכה). ויש עוד עומק בטעם זה על פי הקבלה.

וכן פסק מרן בשלחן ערוך, שנוהגים לכסות את הסכין בשעת הברכה, ובשבתות לא נהגו לעשות כן. ורבינו מרדכי יפה בעל הלבושים כתב, שמנהגם שלא לחלק בזה בין שבתות ליום חול, ותמיד הם מכסים את הסכין. וזהו מפני שחוששים הם לטעמו של רבינו שמחה, וכמו שכתבנו בשם מרן הבית יוסף, שלפי טעמו של רבינו שמחה אין לחלק בזה בין שבת ליום חול. אולם רבינו הט"ז כתב, שאף לטעמו של רבינו שמחה יש לחלק בזה, שדוקא ביום חול אדם מיצר מאד על החורבן (בפרט בדורות הראשונים שהיו מצטערים מאד על חרבן הבית וגלות ישראל), מה שאין כן ביום השבת שאינו מיצר כל כך ואין לחוש בזה כלל כך.

ומרן הרב חיד"א כתב, שלפי דברי המקובלים, הרב הקדוש מהר"ם קורדובירו, וזקינו של הרב חיד"א הגאון מהר"ר אברהם אזולאי, אדרבא, יש להקפיד שלא לכסות את הסכין ביום השבת וביום טוב, מפני שעל פי הסוד יום השבת הוא בחינת עולם הבא, שבאותו הזמן שיהיה לעתיד במהרה בימינו יתמתקו הדינים ותתבטל המיתה מהעולם, ועל כן אין לכסות את הסכין בשבת.

על כן לסיכום: מנהג ישראל לכסות את הסכין בסיום הסעודה, והנוהגים שלא לכסות את הסכין בשבתות וימים טובים, וכן אלו שאין אצלם מנהג ידוע בענין זה, טוב יותר שלא יכסו את הסכין בשבת ויום טוב.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה