הלכה ליום שלישי א' כסלו תשפ"ד 14 בנובמבר 2023

ההלכה מוקדשת להצלחת ולישועת

השבויים מעם ישראל

שיתעוררו רחמי שמים עליהם בזכות התורה הקדושה הנלמדת בכל אתר ואתר
ובזכות הלימוד שנלמד כאן
וירחם ה' יתברך ויחיש ישועה כהרף עין להשבת השבויים במהרה, ויתגדל שמו בעולם בשחרורם
ויתקדש שם שמים בעולם

הוקדש על ידי

המצפה לרחמי ה'

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום?

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך שיעור אמירת המילים "שלום עליך רבי" מסיום הופעת הברק או שמיעת הרעם) אבל אחר כך אינו יכול לברך, אלא ימתין לרעם השני או השלישי.

אין לברך על הברקים והרעמים יותר מפעם אחת ביום, אלא אם כן נתפזרו העננים לגמרי, וזרחה השמש, וחזרו ונתקשרו העננים, שאז יכול לברך שוב, אף על פי שבירך כבר באותו יום. ואם עבר הלילה, אפילו לא נתפזרו העננים כלל, חוזר ומברך על הברקים ועל הרעמים. (ואין קשר בין הברכות, שאף על פי שלא ראה ברק מברך על הרעם).

ומכל מקום יש לציין, שמרן רבינו הגדול זכרו לברכה בשיעוריו, לא היה מזכיר ענין זה, שאם נתפזרו העבים (העננים) רשאי לברך שוב. וכאשר נשאל על כך, השיב, שהוא משום שרוב בני האדם אינם בקיאים וזהירים כל כך להבחין מתי הוא שיעור שנתפזרו העבים, ולכן אינו מזכיר בכלל ענין זה.

השומע קול רעם מתוך שנתו, והתעורר ורוצה לברך על השמיעה, אלא שאם ילך ליטול את ידיו כבר יאבד את הברכה מכיון שיחלוף זמן רב, יכול לברך ועודו במיטתו, על ידי שישפשף את ידיו בבגדו (משום נקיות), ומיד יברך.

ולסיכום: אין לברך על הברקים והרעמים אלא פעם אחת ביום. והשומע קול רעם בשוכבו על מיטתו בלילה, ישפשף ידיו בבגד או בשמיכה, ויברך מיד על הרעם.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם אדם בירך ביום ובערב שוב ראה ברק מברך שוב או שיום במקרה הזה זה בוקר וערב? כ"ו תשרי תשפ"א / 14 באוקטובר 2020

אומרים שמרן זצ"ל השיב שלענין זה, יום הוא מבוקר עד לילה. ולכן לא יברך בלילה. אלא למחרת.  

אדם שקם בלילה ורוצה ללמוד, צריך לברך ברכות התורה, איך זה מיסתדר עם מה שכתוב בהלכה, שהרי לא ברך ברכות התורה? י"ד כסלו תש"פ / 12 בדצמבר 2019

גם ברכות השחר אפשר לברך לפני ברכות התורה, רק ללמוד תורה אסור.

בעניין ראיית הברק, ניתן לברך רק אם ראה את הברק עצמו (זיגזג), או שדי בראיית השמיים מוארים מהבזק הברק כדי שיוכל לברך? י"ח סיון תשע"ט / 21 ביוני 2019

נוהגים לברך גם על ההבזק

רציתי לדעת איפה המקור במר"ן זיע"א לברך על ההבזק של הברק ואפילו לא ראה את הברק? ג' טבת תשע"ט / 11 בדצמבר 2018

ספר חזון עובדיה על הלכות ברכות עמוד תסו.

בעניין ראיית הברק, ניתן לברך רק אם ראה את הברק עצמו (זיגזג), או שדי בראיית השמיים מוארים מהבזק הברק כדי שיוכל לברך? ב' טבת תשע"ט / 10 בדצמבר 2018

נוהגים לברך גם על ההבזק

רציתי רק להאיר שבדרום פלורידה, יש הרבה ימים שניכר לכו"ע שנתפזרו העננים וזרחה השמש וחזרו ונתקשרו שוב. ויוצא לנו שמברכים יותר מפעם ביום י"ב כסלו תשע"ט / 20 בנובמבר 2018

במקרה כזה שהדבר ברור שהתפזרו העננים, בודאי שאפשר לברך כמה פעמים.

לגבי  "התפזרות  העבים"  שכב'  כתב  שמרן  זצ"ל  לא  היה  מזכיר  בשיעוריו, אזכרה  ימים  מקדם, בשעוריו  הקבועים  בעירנו  ב"ב,  לפני  קרוב ל—40   שנה,  הזכיר  גם  הזכיר,
וזכורני   שהגדיל  עצה  והפליא  תושיה  באמרו:  "שגם  זרחה  השמש" לאחר  ההתפזרות,
בכדי  להסיר  מכל  ספק!!! י"א שבט תשע"ו / 21 בינואר 2016

תזכה למצוות על ההערה

בקשר להלכה שכתבתם, אני  הקטן  זכיתי  לשמוע  מדברות  קדשו  של  מרן  זצ"ל   קרוב  ל--40  שנה,
וזכורני  שבשיעוריו   הרבים  היה תמיד  מזכיר "על  התפזרות  העבים",  וצריך  לברך  שנית  בעת  השמע  הרעם  החדש,
והניף  ידו שנית  בספרו  יחוה-דעת,  והחזיק  אחריו  בנו  וידידו   הרה"ג   הראשל"צ  רבי  יצחק  שליט"א,
ואמר  ברבים  שלפי  משנתו  של  מרן  זצ"ל,  כנ"ל. ז' שבט תשע"ד / 8 בינואר 2014

תודה על הדברים. כנראה בשנים מאוחרות יותר השתנו הדברים
 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה