הלכה ליום ראשון י"ב טבת תשפ"ד 24 בדצמבר 2023

לחמניות חלביות

במסכת פסחים (דף לו.) מבואר, שאסרו רבותינו ללוש עיסה (בצק) של פת (לחם) עם חלב, מפני שיש לחוש שמא לא ישימו לב לכך שהפת הזו היא חלבית, ויבואו לאכלה עם מאכלי בשר כפי שרגילים תמיד.

וכן פסקו כל הפוסקים, ומרן בשלחן ערוך (יורה דעה סימן צז), שאסור ללוש עיסה בחלב, שמא יבואו לאוכלה עם בשר. ואם כבר לשו בצק כזה, אסור לאכול ממנו, ואפילו כשהוא לבדו אסור לאכול ממנו.

ובגמרא (שם) מובא, שאמר רבי יהושע לבניו, שביום טוב הראשון של חג הפסח, יכינו עבור מצות, ובבצק שלהם לא יוסיפו תוספות, שהרי המצות צריכות להיות "לחם עוני", אבל לשאר ימי הפסח, ביקש רבי יהושע שילושו עבורו את הבצק בחלב. והקשו על כך בגמרא, שהרי שנינו שאסור ללוש עיסה בחלב, ואם לש כל הפת אסורה. והשיבו בגמרא, שרבי יהושע בן לוי "כעין תורא קאמר". כלומר, "עין תורא", היא עין השור, ופירש רש"י, שרבי יהושע אמר שילושו עבורו מעט מאד בצק, כמו עין של שור, שבחתיכת בצק כל כך מועטה, אין לחשוש לתקלה, שהרי יאכלו אותה מיד לאחר האפיה כשיודעים שהיא חלבית.

אולם רבותינו הרי"ף והרמב"ם הסבירו את דברי הגמרא באופן אחר, שמה שאמרו "כעין תורא", הכוונה היא שרבי יהושע ביקש שיכינו עבורו פת שהיא משונה בצורה שלה, שיהיה ניכר שהיא חלבית, ובאופן כזה אין לחשוש שמא יאכלו איתה בשר.

ולהלכה, שני ההסברים שכתבו רבותינו הראשונים הם נכונים, שאף על פי שאסור ללוש עיסה עם חלב, מכל מקום אם עושים זאת בכמות מועטה מאד, או שעושים צורה מיוחדת לפת, שידעו שהיא חלבית, הדבר מותר. וכן פסק מרן בשלחן ערוך.

למדנו מן האמור, שאסור על פי ההלכה לאפות במאפיה לחמניות חלביות, עם יוגורט או חלב, מאחר ויש לחוש שמא יטעו ויאכלו מן הלחמניות הללו עם בשר. ורק אם עושים צורה מיוחדת להיכר שהלחמניות הן חלביות, יש להקל בדבר. וכן אם אופים בבית כמות מועטת מהלחמניות הללו, יש להקל (וכמה היא כמות מועטת, נבאר בהמשך בעזרת ה').

ומרן החיד"א (בשיורי ברכה אות ב) כתב בערך בזו הלשון:

"בארץ הצבי (ישראל) ובטורקיאה נהגו לעשות בוריקאס ממולאים בשר או גבינה או ירקות, וצריך להזהיר על זה".

כלומר, כאשר אופים בורקס גבינה, יש להזהר שהבורקס יהיה ניכר שהוא של גבינה, כדי שלא יטעו לאכול אותו עם בשר. ולכן במאפיות בארץ ישראל נוהגים לעשות בורקאס של גבינה בצורת משולש דוקא. וכתב הכף החיים (אות טז), שבורקס של בשר, בדרך כלל אין צורך לעשות בו היכר מיוחד שידעו שהוא בשרי, מאחר והבשר ניכר בתוכו, ולא יבואו לטעות בו.

ולסיכום: אין לאפות במאפיות וכדומה לחם או לחמניות חלביות, כדי שלא יטעו לאכול אותם עם בשר.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין ללוש ״מעמול״ חלבית? ט"ז סיון תשע"ט / 19 ביוני 2019

מותר. מאחר ואין רגילים לאכלו עם בשר. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה