הלכה ליום רביעי ט"ו טבת תשפ"ד 27 בדצמבר 2023

"רצה והחליצנו"

בברכת המזון ביום השבת, יש להוסיף לפני ברכת "בונה ירושלים", "רצה והחליצינו", כפי שמודפס בסידורים, ואחר כך ממשיך ואומר "ותבנה ירושלים עירך" וכו'. ויש לומר רצה והחליצנו בכל אחת מסעודות השבת, כשם שיש להוסיף אמירת "יעלה ויבא" בחגים ובמועדים ובראשי חדשים.

והוספת רצה והחליצנו, היא חיוב שתיקנוהו רבותינו בברכת המזון, כמו שמבואר בגמרא במסכת ברכות (דף מח:). (יביע אומר חלק שישי סימן כח אות א).

וכעת נבאר כיצד ינהג מי ששכח להזכיר רצה והחליצנו בברכת המזון.

מי שטעה ולא אמר רצה והחליצנו, אם נזכר באמצע ברכת "בונה ירושלים", לאחר שאמר "ברוך אתה ה'" ולא המשיך עדיין "בונה ירושלים", יסיים "למדני חוקך" (שעל ידי כן הוא מזכיר פסוק מתהילים ואינו מזכיר שם שמים לשוא), ואחר כך יאמר רצה והחליצנו, וימשיך בברכת בונה ירושלים כדרכו. ואם נזכר לאחר שאמר "בונה ירושלים", אז יברך "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה, לאות ולברית, ברוך אתה ה' מקדש השבת". (ונוסח זה מודפס בסידורים). ואחר כך ממשיך כדרכו בברכת הטוב והמטיב.

אולם אם התחיל ברכת הטוב והמטיב, ורק אז נזכר ששכח רצה והחליצנו, והוא נמצא בסעודת ליל שבת או בסעודת בוקר שבת, אז צריך לחזור שוב ולברך ברכת המזון. וטעם הדבר, מפני שבין לענין "רצה והחליצנו" בשבתות, ובין לענין "יעלה ויבא" בחגים, אם אותה הסעודה שנמצא בה היא "חובה", כגון סעודת ליל פסח, שחייב אדם לאכול בה פת, אז הדין שאם שכח להזכיר יעלה ויבא, חייב לחזור ולברך שוב ברכת המזון, כי הזכרת "מעין המאורע" (כלומר יעלה ויבא, שמוזכר בו המאורע שבו נמצאים, כגון חג הפסח) בסעודה שהיא חובה, מעכבת, ואם שכח להזכיר מעין המאורע, אז חייב לחזור ולברך שוב.

ולכן בראשי חודשים, שאין חיוב מן הדין לאכול בהם פת, אם שכח "יעלה ויבא" בברכת המזון אינו חוזר לברך שוב. שהרי הזכרת מעין המאורע בסעודה שאינה חיוב מן הדין, אינה מעכבת.

וכן לענין הזכרת רצה והחליצנו בשבת, שכאשר הסעודה עם פת היא חיוב מן הדין, אז אם שכח להזכיר רצה והחליצנו, ונזכר אחר שהתחיל כבר בברכת האל אבינו וכו', צריך לחזור ולברך שוב ברכת המזון, ולכן בסעודות הראשונה והשנייה בשבת, שבהם יש חיוב לאכול פת, אם שכח רצה והחליצנו, צריך לחזור ולברך שוב ברכת המזון. אבל בסעודה שלישית, מכיון שיש פוסקים שסוברים שאין חיוב לאכול פת בסעודה שלישית, אם שכח להזכיר רצה והחליצנו, אינו חוזר לברך ברכת המזון, וכמו שפסק מרן השלחן ערוך (סי' קפח ס"ח).

לסיכום: השוכח להזכיר רצה והחליצנו ונזכר בכך לאחר שאמר "ברוך אתה ה'", אבל לא המשיך "בונה" וכו', יסיים "למדני חקיך" ויחזור ויאמר רצה והחליצנו. ואם נזכר אחר שבירך "בונה ירושלים", יאמר "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, שנתן שבתות" וכו'. ואם נזכר אחר שהתחיל ברכת "לעד האל אבינו", אם הוא בסעודה ראשונה או שנייה של שבת, יחזור לראשית ברכת המזון ויברך שוב. ואם הוא בסעודה שלישית, אז אינו צריך לחזור לברך ברכת המזון.

ובהמשך הדברים נבאר בעזרת ה' מה הדין כאשר לאחר שסיים ברכת המזון, הסתפק אם הזכיר רצה והחליצנו או לא.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום יש לי שאלה אם אדם שביום חול אכל ושבע והתחייב מדאוריתא והוא מסופק אם בירך ברכת המזון אז הדין הוא שחוזר מספק לברך 3 ברכות ואת הרביעית לא יברך כי היא מדרבנן עכשיו לגבי שבת אם אדם שכח להגיד רצה וניצרך לחזור לראש ברכת המזון האם אותו אדם צריך לברך 4 ברכות או 3 ברכות?? כ"ה אב תש"פ / 15 באוגוסט 2020

 

מי שסיים ברכת המזון (בסעודות הראשונה והשנייה) ביום השבת, וכעת הוא מסופק אם הזכיר בברכת המזון רצה והחליצנו, אינו חוזר לברך ברכת המזון, הואיל ועיקר דין הזכרת רצה והחליצנו אינו אלא מדרבנן. ואין לחוש לכך שמסתמא המשיך ברגילות לשונו בכל ימות השבוע ולא הזכיר רצה והחלצינו, מכיון שכנגד זה יש לומר שהואיל ואימת השבת עליו, זכר להזכיר בברכתו רצה והחליצנו.

ואם לאחר שסיים ברכת "בונה רושלים" הסתפק אם הזכיר רצה והחליצנו, ועדיין לא התחיל בברכת "הטוב והמטיב" שאחר ברכת בונה ירושלים, אז יתקן את הדבר על ידי שיברך "ברוך אתה ה' אליהנו מלך העולם" וכו', 

ואם ברור לו שלא אמר רצה והחליצינו, הרי שרבותינו אמרו שמה שבירך עד עתה לא יצא ידי חובתו, וממילא עליו לחזור כל הברכות. 

נראה לעניות דעתי שכדאי להזכיר את הדין שכתב מרן מו"ר עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו חזון עובדיה שבת ב' עמ' שמו, שמי שאכל פת כיסנין בקדושא רבה ורק לאחר זמן סעד סעודת שחרית ושכל לומר רצה והחליצנו אינו חוזר - זה משהו די מצוי. ג' אייר תשע"ו / 11 במאי 2016

תודה על ההערה, הדברים יפורסמו בדף ההלכה

כל זה לא נוגע לנשים. מה הדין של אשה ששכחה? ז' כסלו תשע"ו / 19 בנובמבר 2015

אין חילוק בין איש לאשה בהלכות אלו. וכשיש חילוקים, אנו מציינים זאת בפירוש

האם גם כאשר התחיל "ברוך אתה ה'", ועדיין לא המשיך לומר "לעד אבינו" וכו', עליו לחזור לראש ברכת המזון? ו' כסלו תשע"ו / 18 בנובמבר 2015

אם לא המשיך לומר "לעד האל אבינו", ואמר רק "ברוך אתה ה'", אזי ימשיך ויאמר "אשר נתן שבתות" וכו'.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה