אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה.
וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים יחדיו, אסורים בהחלט באיסור חמור בכל ימות השנה.
והנה בשנת תשמ"ח פנה אל הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, תלמיד חכם אחד מהעיר דיל, ניו ג'רזי, שרצו אנשי מקומו לעשות ריקודים בימי בין המצרים, בטענה שלא נהגו להחמיר בזה אלא האשכנזים, ושעל ידי כך יכירו הבחורים והבחורות אלו את אלו ויבואו בקשרי שידוכין. ועם שהדבר פשוט מאד לאסור, מכל מקום הובאה השאלה לפני מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, כי אדם גדול דבריו נשמעים, והוא השיב בכתב, שהדבר אסור בהחלט לעשות ריקודים בימי בין המצרים, ואין חילוק בזה בין ספרדים ל אשכנזים, ושכן פסק הגאון רבי חיים פלאג'י, הגאון רבי יוסף חיים, ועוד.
והמשיך מרן שליט"א וכתב, שכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה ומנהגי הצניעות המקודשים לשם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת, וכמבואר במשנה (סוכה נב.), אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים יחדיו, אסורים הם בהחלט גמור בכל ימות השנה באיסור חמור, וכמו שכתבו כמה גאונים, ומה שיש טוענים להתיר כדי שיכירו הבחורים והבחורות זה את זו ויבואו בקשרי שידוכין, זוהי טענת היצר הרע, כי הרבה שלוחים יש להקדוש ברוך הוא המזווג זיווגים.
וכל המדובר כאן הוא לענין ריקודים ומחולות לכשעצמם, אבל אם יש שם גם אשה ששרה, יש בכך איסור נוסף, וכפי שנבאר אם ירצה ה' בעתיד.
