הלכה ליום רביעי י"ח אלול תשע"ו 21 בספטמבר 2016

התערבות במחלוקת שבין החכמים

בהלכה הקודמת הזכרנו את מאמר רבותינו בפרקי אבות, שכל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה. (וכתבנו שאף על פי כן אם עשה תשובה תשובתו מתקבלת, כמו שביארנו). ונזכיר כעת מעשה שהוסיף מרן הרב זצ"ל בהקשר לענין זה.

מעשה שהיה אצל הגאון רבי בנימין דיסקין, רבה של הורודנא (היא גרודנא שבבלרוס, שבתקופות מסוימות התקיימו בה חיים יהודיים תוססים שהגיעו עד לרוב מוחלט של תושבי העיר), שבאה אליו אשה מכובדת ומתוך הכנעה ובעינים זולגות דמעות, בקשה ממנו לשפוך לפניו שיחה ומר נפשה. והיא סיפרה לו, כי היא באה כעת ממדינת פרוסיה, אשר שם חיתה עם משפחתה חיים יהודיים כשרים כדת משה וישראל, אבל צר לה להגיד, כי אביה היה המומר בעל ספר נתיבות עולם, שהיה כעש וכרקב לבית ישראל, אביה זה עזב אותה לאנחות כשהיתה עדיין פעוטה, בידי אמה העניה, והוא הרחיק נדוד למדינת אנגליה, ושם כרת ברית עם השטן ותירגם ספר פלסטר נגד הדת לעברית. תודות לחינוך הדתי שקבלה בבית אמה, נשארה היא נאמנת לדת משה וישראל, וכשהגיעה לפרקה באה בברית הנשואין עם אחד משומרי התורה והמצוות.

שנים רבות עברו והיא השתדלה לשכוח את זכר אביה, אשר השחיר את פניהם. אבל פתאום לאחר זמן רב, קבלה מכתב מאביה, מלא נהי תמרורים, כולו מלא חרטה והרהורי תשובה, ומבקש רחמים מבתו, שתחוס על אביה ותרשה לו לבא לביתה להיות סמוך על שלחנה לעת זקנתו.

היא התלבטה רבות בענין זה, וכמעט החליטה שלא להענות למכתבו, אבל אחר התיעצות עם בעלה, שהוא איש טוב לב, נצחה מדת הרחמים והיא הסכימה להכניס את אביה לביתה. הוא שב אל עמו ואל אלהיו באמת ובלב שלם, ורגשי החרטה על מעשיו הנוראים לא נתנו לו מנוח, מצב רוחו השפיע על מצב בריאותו, והוא נפל למשכב, ומן המטה שעליה עלה, לא ירד עוד. אבל לפני מותו קרא אליו את בתו ואת חתנו וסיפר לפניהם את הדברים האלה.

אני יליד אלטונה, ואבי היה אחד מאותם מחרחרי הריב שעמדו לימינו של הגאון יעב"ץ במלחמתו כנגד הגאון רבי יהונתן איבשיץ רבה של אלטונה. (כידוע, באותם הימים לאחר ימי שבתאי צבי משיח השקר ימח שמו, חשד הגאון יעב"ץ ברבי יהונתן איבשיץ שהוא מכת שבתאי צבי, ונלחם בו מלחמת חרמה, עד שגם הוא היה מסתפק אם צדק במלחמתו כנגד רבי יהונתן). רבים מכתבי הפלסתר כנגד הגאון רבי יהונתן נכתבו על ידי אבי, שהיה מחונן בכשרון ספרותי. גם ספר "עקיצת עקרב" (אלטונה תקיג), שהוא מלא חירופים וגדופים כנגד הגאון רבי יהונתן ושמייחסים אותו ליעב"ץ נכתב על ידי אבי. את הספר הזה סיים, ביום בו הכניסני בברית המילה.

כל אלה שהשתתפו בברית המילה, ראו בזה סימן לטובה וניבאו לי עתידות. וזאת הברכה אשר בירך הרב יעב"ץ את אבי ואותי (כפי שמסר לי אבי בעצמו): "יהי רצון שבנך זה הרך הנימול, יזכה ויתחנך ברוחו של ספרך, ושכמוך, גם הוא יתנגד לדעותיו והשקפותיו ותורותיו של אותו האיש (רבי יהונתן), הקורא את עצמו רבה של אלטונה". אבי ענה אמן בכל כוחו. וכשספרו אחר כך את דברי הברכה הזאת לרבי יהונתן, ענה ואמר, גם אני עונה אמן אחר ברכה זו, ומקוה ומאמין שאכן כך יהיה עתידו של ילד זה.

ועתה אתם רואים, כי ברכתו של היעב"ץ ושל רבי יהונתן נתקיימה בי, ובהתנגדותי לתורתו של רבה של אלטונה הרחקתי לכת, אשמתי בגדתי זייפתי, היית למסית ומדיח, ונתתי פתחון פה לשונאי ישראל. בחטאו של אבא שהכניס ראשו בין גדולי ישראל, יצאתי אני לתרבות רעה, כירבעם בן נבט. אוי לי מיום הדין אוי לי מיום התוכחה. אחרי כן התחיל לבכות בכי חרישי ופנה אל בתו, במטותא ממך, עשי עמי חסד אחרון, לאחר מותי הואילי נא לחפש אחר אחד מגדולי ישראל, צדיק ותמים במעשיו, ספרי לו את כל מה שסיפרתי לך, ותבקשי ממנו כי יהיה מליץ יושר בעד נפשי החוטאת. אלו הדברים אשר סיפרה האשה לרבה של אלטונה.

סיפור זה מלמדינו, עד כמה יש להזהר בכבודם של חכמי ישראל, אשר כל הנוגע והפוגע בהם לא ינקה.

שאלות ותשובות על ההלכה

הקשר לסיפור על בעל ספר נתיבות עולם : סיפור זה מעלה יותר תמיהות מאשר הסברים כי מה חטא הנער במעשי אביו ואם כך בורך הרי חייב להתקיים והיכן הבחירה או שויון הזדמנויות? י"ח אלול תשע"ו / 21 בספטמבר 2016

שאלתך היא שאלה נכונה מאד. וביאור הדברים באופן כללי מאד, כי סוף סוף התפלות והברכות והקללות, יש להם השפעה בעולם. ולכן הדברים הביאו לידי כך שאותו ילד, היו לצדו נסיונות גדולים, שבודאי יכול היה להתגבר עליהם, אבל הוא לא התגבר, ובסופו של דבר אמנם הוא היה אשם ברשעתו, אך היו לכך סיבות נוספות, וכמו מי שמכשיל את חבירו ומסית אותו לדבר עברה, שבודאי החוטא נושא את חטאו, אבל זה שהחטיאו, אף הוא שייך למעשה החטא.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה