הלכה ליום ראשון ה' אלול תשפ"ד 8 בספטמבר 2024

תשובה אצל אומות העולם

שאלה: הזכרנו שענין החזרה בתשובה הוא חידוש שחידש ה' רק עבור עם ישראל. וכי אצל אומות העולם אין ענין של חזרה בתשובה?

תשובה: אמרו במדרש תנחומא (פרשת נצבים), בזמן שישראל עושים רצונו של מקום הקדוש ברוך הוא מצוי להם לקבל תשובתם, שנאמר, ובקשתם משם את ה' אלהיך ומצאת. וכן הוא אומר, ישא ה' פניו אליך. ואף על פי שכתוב "לא ישא פנים", מכל מקום העושה תשובה נושא אליו השם יתברך את פניו ומצדיקו בדין. אך אין ה' יתברך נושא פנים לכולם, אלא לישראל, שנאמר ישא ה' פניו "אליך" ולא לאומות העולם.

ומבואר לכאורה במדרש, שאין התשובה מועילה לאומות העולם אלא לישראל. וביאר את הענין מרן הרב זצ"ל, על פי מה שכתב רבינו המסילת ישרים, כי מצד שורת הדין, לא היה ראוי שיהיה בכלל תיקון לחטאי האדם. כי באמת, איך יוכל האדם לתקן את אשר עיוות, והלא כבר נעשה החטא. וכגון אדם שרצח את חבירו, איך יוכל לתקן דבר זה על ידי תשובה, בזמן שכבר חבירו מת, והרי לא יוכל לחיותו.

אולם מדת הרחמים של ה' יתברך היא הנותנת שתועיל תשובה לחוטאים, והוא חסד גמור מאת ה', שתחשב התשובה ברצונו של האדם, כעקירת המעשים שעשה. וכן משמע מלשון המדרש הנ"ל, שדרשו את הפסוק ישא ה' פניו אליך לענין התשובה, והלא נשיאת פנים אינה על פי שורת הדין, אלא לפנים משורת הדין, וכמבואר.

ולפי זה מובן הדבר, שדוקא ישראל שהם בנים לה', חפץ ה' לרחם עליהם כדרך שאב מרחם על בניו, לפנים משורת הדין, אבל אומות העולם שהם בבחינת עבדים, לא מועילה להם התשובה למחוק רושם חטאיהם.

ומכל מקום יש להוסיף, כי מה שלא מועילה תשובה לאומות העולם, זהו דוקא מצד מחיקת החטאים שלהם, אבל בכדי למנוע מהם את הפורענות והעונש בעולם הזה, מועילה להם התשובה, שכן מצינו באנשי נינוה, ששבו בתשובה לה', וריחם עליהם שלא לאבדם. אבל לענין חיי העולם הבא לא מועילה התשובה בפשטות. אלא אם אחר שחזר בתשובה, הוסיף על תשובתו תוספת נפלאה, שהתגייר והצטרף להסתופף תחת כנפי השכינה, שאז יש לו את הזכות מאת ה' לשוב לגמרי בתשובה. וכמו שמצינו כן אצל נבוזראדן הרשע, שהיה צורר ישראל, וחזר בתשובה, ונתמלא ה' יתברך ברחמים בזכות תשובתו שהיתה מעומק לבו, ואחר כך התגייר, ומבני בניו היו לומדי תורה, כמו שאמרו במדרש איכה.

ומן האמור אנו למדים, כמה עלינו להזהר במצוות התשובה, ולשמוח בה, כי ה' יתברך העניק לנו מתנה נפלאה, שנוכל לשוב מחטאינו ולהתרומם מעפר עוונותינו, ועלינו מוטל לשוב בתשובה, ואז ה' יתברך ישיבינו אליו, כמו שנאמר, שובו אלי, ואשובה אליכם.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

מהלכות חודש אלול - ליל י' אלול תשס"ו

אורך השיעור: 01:09:08         הורד     (13.72 MB)

סליחות השלם בכותל המערבי מפי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

אורך השיעור: 00:57:19         הורד     (52.48 MB)

הלכות סליחות

אורך השיעור: 01:01:08         הורד     (13.99 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

מה המקור שלגויים לא מועיל התשובה לכפר על החטאים בעולם הבא? כ"ה אלול תשפ"ד / 28 בספטמבר 2024

כן כתב הרמ"ע מפאנו בספר עשרה מאמרות. הובא בברכי יוסף או במחזיק ברכה סימן קטז.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה