הלכה ליום רביעי ו' אלול תשפ"ו 19 באוגוסט 2026

כוונה באמירת הסליחות

במתינות
יש להשתדל מאד מאד לומר את הסליחות בכוונה כמה שאפשר. כי זה עיקר המעלה באמירת הסליחות, וטוב מעט בכוונה, מהרבה שלא בכוונה. ואדם שיודע שקשה לו לכוין בכל הסליחות, לכל הפחות יתחיל בכך, שיהיו קטעי סליחות שיקפיד לכוין בהם. ומרן החיד"א בספרו ברכי יוסף, כתב דברי מוסר, על אותם שאומרים "עננו עננו" במהירות, כאילו יש מצוה מן התורה רק לומר את הדברים בלי שום הבנה, וכן "עשה למען שמך", וכן בספר חמדת ימים כתב דברי מוסר על כך.

קרבנו לעבודתך
ולמשל, במה שאומרים "אלוקינו שבשמים", קרב לנו קץ הגאולה, קרב לנו יום הישועה, ולאחר מכן אומרים, "קרבנו לעבודתך ויראתך", והסיבה לכך שלאחר שמבקשים על הגאולה, מבקשים "קרבנו לעבודתך", הסביר הגאון רבי חיים פלאג'י בספר מועד לכל חי (סימן יא), שהכוונה היא, כמו שכתב הרמב"ם, שלא נתאוו החכמים להגיע לימות המשיח כדי לחיות חיים של עושר ונחת, אלא המטרה היא כדי שנוכל להיות שקטים בעבודת ה' יתברך. ולכן, לאחר שמבקשים על הגאולה, מבקשים על עבודת ה'. שהיא העיקר הגדול.

יש ערך לכל מילה
ויש לדעת, כי בתוך נוסח הסליחות, ובפרט בנוסח הספרדים, יש ערך מקודש לכל מילה ומילה. ולמשל, מה שאנו אומרים "אדכר לן צלותיה דשלמה מלכא",  שפירוש הדברים, "זכור לנו תפילתו של שלמה המלך", ומה המיוחד בתפילת שלמה המלך?

אלא ששלמה אמר בתפילתו כך: "כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ, כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא, וְאָנַפְתָּ בָם וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב וְשָׁבוּם שֹׁבֵיהֶם אֶל אֶרֶץ הָאוֹיֵב רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה, וְהֵשִׁיבוּ אֶל לִבָּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ שָׁם, וְשָׁבוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בְּאֶרֶץ שֹׁבֵיהֶם לֵאמֹר, חָטָאנוּ וְהֶעֱוִינוּ רָשָׁעְנוּ, וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכׇל לְבָבָם וּבְכׇל נַפְשָׁם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אֲשֶׁר שָׁבוּ אֹתָם, וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר וכו', וְשָׁמַעְתָּ הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתְּךָ אֶת תְּפִלָּתָם וְאֶת תְּחִנָּתָם, וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם, וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ".

ופירוש הדברים, כי היה דבר מיוחד במינו בתפילת שלמה. שלמה המלך עליו השלום, התפלל אל ה' בכל לבו, ואמר דבר שבלב כל אדם, שהרי בסופו של דבר כמעט כל אחד חטא, ואין מי שאין בו חטא, ובכל זאת, הרי הוא מתחנן לה' יתברך, שכאשר אדם נענש, וסובל, ואז הוא מתעורר, וחוזר בתשובה, אזי יקבל ה' יתברך את תפילתו, ויחזור לרצות באותו חוטא. כן פירש הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל. (שם).

וכך אנו מרבים בתפילה ותחילה, לה' יתברך, הטוב ומטיב לרעים ולטובים, שירחם עלינו, שאף על פי שחטאנו עוינו פשענו, בכל זאת, אנו משתדלים מאד לשוב בתשובה, כל אחד ואחת לפי מה שהוא, ובזה יתעוררו רחמי ה' עלינו, ויחפוץ בנו, וימלא משאלות לבנו לטובה לעבודתו.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה