במתינות
יש להשתדל מאד מאד לומר את הסליחות בכוונה כמה שאפשר. כי זה עיקר המעלה באמירת הסליחות, וטוב מעט בכוונה, מהרבה שלא בכוונה. ואדם שיודע שקשה לו לכוין בכל הסליחות, לכל הפחות יתחיל בכך, שיהיו קטעי סליחות שיקפיד לכוין בהם. ומרן החיד"א בספרו ברכי יוסף, כתב דברי מוסר, על אותם שאומרים "עננו עננו" במהירות, כאילו יש מצוה מן התורה רק לומר את הדברים בלי שום הבנה, וכן "עשה למען שמך", וכן בספר חמדת ימים כתב דברי מוסר על כך.
קרבנו לעבודתך
ולמשל, במה שאומרים "אלוקינו שבשמים", קרב לנו קץ הגאולה, קרב לנו יום הישועה, ולאחר מכן אומרים, "קרבנו לעבודתך ויראתך", והסיבה לכך שלאחר שמבקשים על הגאולה, מבקשים "קרבנו לעבודתך", הסביר הגאון רבי חיים פלאג'י בספר מועד לכל חי (סימן יא), שהכוונה היא, כמו שכתב הרמב"ם, שלא נתאוו החכמים להגיע לימות המשיח כדי לחיות חיים של עושר ונחת, אלא המטרה היא כדי שנוכל להיות שקטים בעבודת ה' יתברך. ולכן, לאחר שמבקשים על הגאולה, מבקשים על עבודת ה'. שהיא העיקר הגדול.
יש ערך לכל מילה
ויש לדעת, כי בתוך נוסח הסליחות, ובפרט בנוסח הספרדים, יש ערך מקודש לכל מילה ומילה. ולמשל, מה שאנו אומרים "אדכר לן צלותיה דשלמה מלכא", שפירוש הדברים, "זכור לנו תפילתו של שלמה המלך", ומה המיוחד בתפילת שלמה המלך?
אלא ששלמה אמר בתפילתו כך: "כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ, כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא, וְאָנַפְתָּ בָם וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב וְשָׁבוּם שֹׁבֵיהֶם אֶל אֶרֶץ הָאוֹיֵב רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה, וְהֵשִׁיבוּ אֶל לִבָּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ שָׁם, וְשָׁבוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בְּאֶרֶץ שֹׁבֵיהֶם לֵאמֹר, חָטָאנוּ וְהֶעֱוִינוּ רָשָׁעְנוּ, וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכׇל לְבָבָם וּבְכׇל נַפְשָׁם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אֲשֶׁר שָׁבוּ אֹתָם, וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר וכו', וְשָׁמַעְתָּ הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתְּךָ אֶת תְּפִלָּתָם וְאֶת תְּחִנָּתָם, וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם, וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ".
ופירוש הדברים, כי היה דבר מיוחד במינו בתפילת שלמה. שלמה המלך עליו השלום, התפלל אל ה' בכל לבו, ואמר דבר שבלב כל אדם, שהרי בסופו של דבר כמעט כל אחד חטא, ואין מי שאין בו חטא, ובכל זאת, הרי הוא מתחנן לה' יתברך, שכאשר אדם נענש, וסובל, ואז הוא מתעורר, וחוזר בתשובה, אזי יקבל ה' יתברך את תפילתו, ויחזור לרצות באותו חוטא. כן פירש הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל. (שם).
וכך אנו מרבים בתפילה ותחילה, לה' יתברך, הטוב ומטיב לרעים ולטובים, שירחם עלינו, שאף על פי שחטאנו עוינו פשענו, בכל זאת, אנו משתדלים מאד לשוב בתשובה, כל אחד ואחת לפי מה שהוא, ובזה יתעוררו רחמי ה' עלינו, ויחפוץ בנו, וימלא משאלות לבנו לטובה לעבודתו.
