הלכה ליום רביעי י"ח אלול תשפ"ב 14 בספטמבר 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

מיכל בן יהודית ז'קלין בתושח"י

שה' יתברך ישלח דברו וירפאה רפואה שלימה במהרה

הוקדש על ידי

בני המשפחה

תקנת פרוזבול

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי מצוות שמיטת כספים הנוהגת בסיום שנה זו (תשפ"ב), כי כל חוב שיש לאדם על חבירו בתורת הלוואה, פוקע ממנו בסיום שנת השמיטה, ולא יוכל עוד המלווה לתבוע את חובו מחבירו, ואם עבר ותבע את חובו עבר על מצוות לא תעשה שבתורה.

מחשבת בליעל
נאמר בתורה (דברים, טו) "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר, קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ, וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא. נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ, כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ". כלומר, הזהיר אותנו ה' יתברך בתורה, שנשמר לנפשינו בשנת השמיטה, שלא נמנע מלהלוות כסף לעניים, מחמת החשש שיתגנב ללבנו, שנפסיד את ההלוואות בסיום שנת השמיטה. והחמירה התורה בדבר מאד כמו שמבואר בפסוקים.

תקנת הלל
ובמשנה במסכת שביעית (פ"י מ"ג) שנינו, כשראה הלל הזקן שהעשירים היו נמנעים מלהלוות לעניים בשנת השמיטה, כדי שלא יפקעו החובות כלפיהם בסיום שנת השמיטה, והיו עוברים על מה שנאמר בתורה "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל, לאמר, הן קרבה שנת השבע שנת השמיטה, ורעה עינך באחיך האביון", לפיכך התקין "פרוזבול" כדי שלא ישמט החוב, ויחזרו להלוות זה לזה. (ולהלן נבאר מהו הפרוזבול). ואין הפרוזבול מועיל אלא בזמן הזה, שאין שמיטת כספים נוהגת מן התורה, אלא רק מדברי רבותינו, אבל בזמן שהיתה השמיטה נוהגת מן התורה, לא היה הפרוזבול מועיל בה.

מהות הפרוזבול
וביאור ענין הפרוזבול כך הוא: במשנה במסכת שביעית (פ"י מ"ב) שנינו, המוסר שטרותיו לבית דין אינם משמטים. כגון אדם הבא לפני בית דין, ומסר להם את כל שטרותיו שאנשים חייבים לו כספים, בכדי שבית הדין ילכו לגבות את החובות עבורו. (כמו שנוהגים כאשר הלווה אינו מוכן להחזיר את ההלואה, ופונים לערכאה משפטית שתחייבו להחזיר את החוב). אותם החובות שנמסרו לבית דין לגבותם, אינם פוקעים בשביעית. וכן פירשו רבותינו בסִפְרֵי (פרשת ראה), "וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ - תַּשְׁמֵט יָדֶךָ", כלומר, דוקא חוב שיש בין אדם לחברו, נשמט בשביעית, ולא חובות שכבר עברו לבית דין, ובית הדין הם התובעים את החוב מהלווה. ולפי זה מבואר, שמי שמסר את שטרותיו לבית דין שהם יגבו עבורו את חובותיו, אין השביעית משמטת את חובותיו כלל וכלל.

וכעין זה תיקן הלל הזקן, שאף על פי שלא הולך כל אחד ואחד ובית דין למסור את חובותיו אליהם שיגבו עבורו את חובותיו, מכל מקום, יוכל כל אחד לעשות שטר, שהוא מוסר את כל חובותיו לדיינים, שיוכל לגבותם בכל זמן שירצה, וחותמים על הפרוזבול שני עדים כשרים, לאמת את דבר הפרוזבול. וכן נוהגים בכל מקום שיש בו ריכוז של שומרי מצוות, שהגבאים והרבנים דואגים שיוכל כל אחד מן הקהל לחתום על טופס פרוזבול כשר, בכדי שלא ישמטו חובותיו בשביעית.

מהו "פרוזבול"?
ופירוש המילה "פרוזבול", "פרוז", כלומר תקנה, "בול", כלומר, לעשירים. כי הוא תקנה גדולה לעשירים שימשיכו להלוות לעניים ולא יעברו על איסור תורה.

פרטים בפרוזבול
אין עושים פרוזבול אלא כאשר שמות הדיינים המופיעים בו הם דיינים חשובים, שיודעים עניני פרוזבול, והם דנים בפועל ומשליטים את דיניהם באותה העיר שהם נמצאים בה. ובתקופת כהונת מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל כדיין (בשנת התשי"ט), היו הרבנים הדיינים הנזכרים בפרוזבול, רבי עובדיה יוסף, רבי אליעזר יהודה ולדנברג, ורבי יוסף קאפח.  ובשנת התש"נ, כתב מרן זצ"ל פרוזבול בכתב ידו, שהוא מוסר את חובותיו לדיינים, רבי בצלאל ז'ולטי, רבי מרדכי אליהו, ורבי יוסף קאפח. וכן נהגו מדורות, שחשובי הדיינים בכל עיר, הם הדיינים המופיעים בנוסח הפרוזבול, ועושים כן על דעתם, שימסרו להם כל החובות הנזכרים בפרוזבולים הנחתמים. 

וגם אנו כאן בהלכה יומית בעזרת ה' מסדרים פרוזבול שניתן להדפיסו, ובו נמסרים החובות לבית דין חשוב ומפורסם.

ובהלכה הבאה נביא עוד כמה פרטי דינים בזה.

להורדת פרוזבול שנעשה לפני בית דין חשוב, ולפי הוראות מרן זצ"ל, לחץ כאן.
(
קרדיט בהכנת הפרוזבול לאדריאל כהנענו מגריט נק, ניו יורק.)

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין לבעל מכולת שרושם בכרטיס את החוב של הקונים אצלו במכולת,כיצד ינהג על פי ההלכה במידה ותעבור שנת השמיטה? כ"ד אלול תשפ"ב / 20 בספטמבר 2022

זהו "חנווני על פנקסו", שאינו משמט בשביעית.

ובכל אופן טוב שיעשה פרוזבול כמו כולם,

ניתן להוריד ולהדפיס מכאן: https://halachayomit.co.il/Pruzbul-Hebrew.pdf

למלא פרטים, להחתים שני עדים כשרים, שומרי מצוות שאינם קרובי משפחה,

ולשמור עד אחרי ראש השנה.

מה ההלכה  לעשות שטר פרוזבול ע"י  שליח, ומה הדין מה שמפרסמים לעשות פרוזבול  באמצעות  המחשב? י"ח אלול תשע"ה / 2 בספטמבר 2015

פרוזבול על ידי שליח, מועיל. וכן רשאי לתת הרשאה לכתיבת הפרוזבול על ידי מחשב וכדומה. כן הורה לנו מרן זצוק"ל בשביעית הקודמת, כאשר באתר הלכה יומית ערכנו פרוזבולים על ידי שליחות.

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה