הלכה ליום שישי כ"ו שבט תשפ"ו 13 בפברואר 2026

פרשת משפטים – שבת שקלים

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א ראש אבות בתי הדין בתל אביב

השבת היא השבת הסמוכה לראש חודש אדר, ולכן אנו קוראים את פרשת משפטים ואת פרשת שקלים, ומוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים בפרשת השבוע שהיא פרשת משפטים, ובשני קוראים פרשת שקלים המופיעה בפרשת כי תשא.

מדוע אנו קוראים את פרשת שקלים המדברת על חובת עם ישראל לתת את מצחית השקל כתרומה למקדש דווקא בשבת שלפני ראש חודש אדר?

התשובה נמצאת בתלמוד מסכת מגילה (דף י"ג ע"ב) על הפסוק במגילת אסתר: "אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ".

אמר ריש לקיש: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהם לשקליו, והיינו דתנן "באחד באדר משמיעים על השקלים".

ריש לקיש מלמד אותנו יסוד גדול, יש מושג בצבא שנקרא "מכת מנע", או בשפה הרפואית "טיפול מונע", או בשפה של היום "חיסון", דהיינו מקדימים תרופה למכה, וכמו שיש חיסון גשמי נגד מחלות, יש גם חיסון רוחני כנגד גזרות קשות ורעות.

ידע הקדוש ברוך הוא שעתיד המן הרשע להביא עשרת אלפים ככר כסף למלך אחשוורוש לקנות את היהודים הנמצאים בשושן, כדי להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד, וכדי לנטרל מזימה רעה זו של המן הרשע, ציוה הקדוש ברוך הוא את עם ישראל, עוד הרבה שנים קודם לכן, בפרשת כי תשא, שכל אחד מעם ישראל יתן מחצית השקל בשקל הקודש תרומה לה', וזכות המצוה של השקלים הללו שנתנו כל עם ישראל, עמדה כמשקל נגד מול עשרת אלפים ככר כסף של המן הרשע, ובכך נטרלו בטלו והפרו את עצתו ומחשבתו הרעה כנגד עם ישראל. למעשה, המצוה והתרומה של מחצית השקל, הייתה החיסון הרוחני של עם ישראל כנגד רצונו של המן הרשע להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן, וזכר לזה אנו קוראים כל שנה את פרשת שקלים בשבת שלפני חודש אדר.

אם נתבונן, נראה שתרומת השקלים של עם ישראל, לא הייתה רק כחיסון וטיפול מונע נגד גזירותיו של המן הרשע בלבד, אלא היה בה כוח נוסף של "נהפוך הוא", להשיב לו את גמולו בראשו, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם, ותלו אותו ואת בניו על העץ, זוהי כוחה של מצוה, שיש בה, לא רק לבטל מעל האדם גזרות קשות ורעות, אלא בכוחה גם להפוך את הכל לטובה ולברכה.

רבים שואלים: יש לנו יצר הרע ומידות רעות, של גאוה, כעס, מחלוקת ולשון הרע וכדומה, איך אפשר להנצל מהמידות הרעות? ובשפה שלנו, האם יש חיסון רוחני נגד היצר הרע?

התשובה היא, כן! יש לנו חיסון כנגד היצר הרע שמתאים לכל הגילאים ולכל יהודי, איש ואשה, צעיר וזקן, בריא וחולה, אבל צריך לקבל את מנת החיסון בכל יום ויום, והחיסון הזה נמצא בתלמוד במסכת קידושין (דך ל' ע"ב): "אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה, אין אתם נמסרים בידו, ואם אין אתם עוסקים בתורה, אתם נמסרים בידו". דהיינו יש חיסון כנד יצר הרע וזהו: לימוד התורה.

כאשר יהודי מישראל לומד תורה, כל אחד לפי יכולתו ודרגתו הרוחנית, הוא מקבל חיסון רוחני וחוסן נפשי לעמוד מול היצר הרע, מול המידות הרעות של גאוה, כעס, מחלוקת ושנאת חינם.

יהודי שלומד תורה, שעליה אמר דוד המלך בתהילים (פרק י"ט) "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם, יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו, הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים", תורה כזו, הנלמדת בשמחה ובאהבה, נספגת בגופו ובנפשו של האדם, ומחסנת אותו בחיסון רוחני גבוה כנגד היצר הרע, ונוסכת בו מידות טובות, של ענוה, צניעות, יראת שמים, סבלנות ושלום בית בינו לביו אשתו ובניו.

את החיסון הרוחני הזה, אנו למדים מפרשת השבוע "פרשת שקלים" שהיא גם ראש חודש אדר, עליו נאמר: "משנכנס אדר מרבים בשמחה", נלמד כולנו תורה בשמחה נקבל כולנו את החיסון הרוחני הזה שמתאים לכל גיל, ובעיקר לבעלי מחלות רקע של מידות רעות ומחלוקת, ונזכה כולנו לבריאות טובה רפואה שלימה וחיסון רוחני לעשת נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו. אמן.

שבת שלום וחודש טוב

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה
א, ידוע לי שלדעת הרב מי שברך נפשות רק מחשש שמא ישכח, והיה בדעתו להמשיך לאכול לאחר מכן לא צריך לברך שוב ויכול לעשות כן אפ' לכתחילה. כמ"ש ביחו"ד ח"ו
שאלתי אם זה רק בברכת בורא נפשות או גם במעין שלוש, שכן בברכה"מ ודאי שהוי סילוק בע"כ שאם לא כן איך מברך המזמן על הכוס
ב. לפני כמה חודשים שמענו שגם מרן הראש"ל שליט"א בדק את עניין הפאות הנכריות ואמר שברור לו שזה מתקרובת ע"ז רח"ל.
שאלתי אם יש דרך היתר להזמין קרובי משפחה לביתי לשבת שאני יודע שיבואו עם הפאה הנכרית שלהן, ואף תורדנה את הפאה מראשן בתוך ביתי, אשתי מאוד רוצה להזמין את אחיות לה ורק זה בגלל הבעיה הזו אננו נמנעים מכך.
תודה רבה רבה
יורנו המורה ושכמ"ה א' אדר תשפ"א / 13 בפברואר 2021

לגבי ברכת נפשות ועל המחיה. עדיף שתשלח את השאלה דרך האפליקציה "אינסטרב, או בעצמך או על ידי חבר שיש לו אפשרות כזו, שם ישיבו לך על השאלה, מאחר ויש בזה מחלוקת הפוסקים ועקולי ופשורי.

לגבי שאלת השניה, מותר להזמינן לשבת, כי אפילו אם תאמר שהשיער הוא מתקרובת עבודת כוכבים, איני יודע איסור להכניסו לביתו על ידי אדם אחר. ועוד, שאין הדבר אלא לכל היותר ספק, כי יש מיקלים לגמרי, ואומרים שלפחות מחצית מהשיער אין מקורו מעבודה זרה. ובפרט יש סברא לומר שאין בזה איסור, מאחר ובזמנינו נתברר שהנשים שמוסרות את שיערן לבתי העבודה זרה, יודעות שלא מקריבים את שערותיהן, אלא מוכרים אותם ומרויחים מזה כסף, או שעושים בזה חסד לשיטתם שנותנים שיער למי שאין לה. לכן אין הדבר ברור כל כך לאיסור עד שנאסור עליך להזמינן לביתך. 

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה