הלכה ליום רביעי ו' כסלו תשפ"ו 26 בנובמבר 2025

מלאכה לפני הבדלה – אשה שעושה הבדלה

בהלכה הקודמת, ביארנו, שבמוצאי שבת אומרים בתפילת ערבית "אתה חוננתנו". ואם אדם טעה ולא אמר אתה חוננתנו, אינו צריך לחזור ולהתפלל. אבל אם טעה שוב, וגם אכל לפני שעשה הבדלה, אז הדין הוא, שעליו לחזור ולהתפלל ערבית, ויאמר אתה חוננתנו, ויעשה הבדלה על הכוס.

טעה ועשה מלאכה
כעת נדון באדם, ששכח לומר אתה חוננתנו בתפילה, ואחר כך טעה שוב, וגם עשה מלאכה לפני ההבדלה, ולמשל, נסע במכונית לפני ההבדלה, בלי שאמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול". והשאלה היא, האם עליו לחזור ולהתפלל שוב תפילת ערבית, כדין מי שטעה ואכל לפני הבדלה, וגם שכח לומר "אתה חוננתנו", או שאולי כאן הדין שונה?

ואמנם דין זה אינו מפורש בשלחן ערוך. אולם רבינו הרשב"א (במסכת ברכות לג.), כתב בפירוש, שדין זה, שעל האדם לחזור ולהתפלל אם שכח אתה חוננתנו, הוא כאשר "לא הזכיר אתה חוננתנו ואכל, או עשה מלאכה קודם שהבדיל על הכוס". 

מצאנו אם כן, שהרשב"א משווה לגמרי את דינו של מי שטעה ואכל בלי הבדלה, ודינו של מי שעשה מלאכה בלי הבדלה. וכך אמנם פסק הגאון רבי עקיבא איגר, לאור דברי הרשב"א.

ולכן הדין הוא, שאדם ששכח לומר "אתה חוננתנו" בערבית של מוצאי שבת, וגם שכח ועשה מלאכה לפני הבדלה, עליו לחזור שוב ולהתפלל, ונכון שיאמר שהוא מתפלל על תנאי, "שאם עלי לחזור ולהתפלל, תהיה תפילה זו לשם חובה, ואם אני פטור מלהתפלל, תהיה זו תפילת נדבה". וכן פסק בספר ילקוט יוסף סימן רסח.

אשה שעושה הבדלה
נשים, חייבות בהבדלה בדיוק כמו האנשים. ואשה שצריכה לעשות הבדלה בעצמה, עליה לעשות הבדלה, בלי שום חשש.

ולאחר ההבדלה, יש נוהגים שבני הבית שותים מן היין שנותר מן ההבדלה. אמנם, יש אומרים שטוב לנשים שלא לשתות מן היין של ההבדלה. ויש קצת מקור למנהג זה, שכן כתב השל"ה ועוד פוסקים, ומכל מקום אין זה מנהג ממש, ואדרבה, בספר מאורי אור כתב שהוא מנהג שאין לו כל כך טעם. ואיך שיהיה, לכל הדעות, אשה שעושה הבדלה בעצמה, צריכה לשתות מהיין כפי שהאיש חייב לשתות, ואין לה לחוש לשום חשש בזה. וכן פסק מרן זצ"ל בחזון עובדיה ח"ב (עמוד תח).

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה