הלכה ליום רביעי י' כסלו תשפ"ה 11 בדצמבר 2024

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

שמרית בת שפרה עופרה

הוקדש על ידי

פלוני

גזל מקופת חולים – מעשה שהיה

שאלה: האם מותר לשנות מן האמת בהצהרה עבור קופת חולים, כדי לקבל הטבה כספית עבור אדם שאינו מבוטח בקופה?

תשובה: קופת חולים, היא הנותנת שירותים רפואיים לציבור שמבוטח דרכה. וכאשר מטופל מקבל החזר או מימון כספי מכספי הקופה, סכום זה נחסר בפועל מהרווחים של הקופה.

לפיכך, הדבר ברור, שאסור בהחלט לשנות מן האמת או להצהיר תצהיר שאינו מדוייק לקופת חולים, כדי לקבל הטבה ממונית, ושייך בזה איסור גזילה ממש.

וכן אם קופת חולים נותנת "הטבה" למבוטחים שלה, לדוגמא בקניית מסגרת למשקפיים במחיר מופחת, אסור בהחלט להציג את הדברים כאילו אדם המבוטח בקופה קנה את המשקפיים, כדי להעביר את ההטבה לאדם אחר שאינו מבוטח בקופה, ויש בזה גם איסור שקר, וגם גזל.

ובשו"ת משנה הלכות (חי"ז סימן קנו), הובאה בזה שאלה, אודות יולדת, שהילד שנולד לה נזקק לאישפוז במשך כמה ימים לאחר הלידה. לכן עשה לה הרופא "טובה", ורשם שגם לאם יש איזו בעיה רפואית, שדורשת את המשך האישפוז שלה. וכך נשארה האם עם בנה למשך יומיים נוספים, עד ששוחררו שניהם מבית החולים. ונשאל הגאון המחבר זצ"ל, האם הדבר מותר?

והשיב הגאון המחבר, שלכאורה נראה, שעל האם, להחזיר לחברת הביטוח שמימנה את האישפוז הנוסף, את כל הוצאות האישפוז. וזאת משום, שהחובות של החברה המבטחת כלפי המבוטח, היא אך ורק על פי ההסכמים ביניהם, וכאשר האם הוסיפה לחינם ימי אישפוז נוספים, היא רימתה את חברת הביטוח, ונטלה כספים שלא מגיעים לה. והחמיר בדבר מאד. (אף שבנידון שלו השיב בסופו של דבר שאין על האם חובת השבה, מחמת כמה נימוקים). ובסיכום דבריו כתב, שאסור בהחלט לגזול כספים מחברות הביטוח, בין אם הן של יהודים ובין אם הן של גויים.

ומעשה אמיתי אירע לאחרונה בענין זה, וראוי לספרו:
לפני תקופה מסויימת, חלה אדם אחד במחלה קשה, ובכל תקופת הטיפולים במחלה, היה עליו להשיג התחייבויות שונות מקופת החולים ומגופים נוספים, שיסייעו לו במימון כל התרופות והטיפולים בבית החולים.

והנה אירע לו לחולה, שהכיר אשה אחת, ושמה מרת הדס יפרח שתחיה, (לבית משפחת דבדה), שעבדה בעת ההיא בקופת החולים בה מבוטח החולה. ומאחר והיא היתה ידועה בכך שמסייעת לכל פונה, סייעה גם לו בכל הנדרש, בהשגת האישורים המתאימים. ובזריזות ובחכמה, השכילה למנוע מאותו חולה הרבה עגמת נפש. אך מאת ה', בחלוף הזמן, אותו אדם נפטר לבית עולמו.

בתוך ימי השבעה, ראתה הגב' יפרח בחלומה, שאותו נפטר פונה אליה, ופניו עצובות מאד. שאלה אותו: מדוע פניך רעות? השיב לה: צריך להחזיר כסף! ובא להושיט לה מעות מידו. התעוררה, והנה חלום.

למחרת, שוב ראתה בחלומה את אותו המחזה כמה פעמים, עד שקמה בשעה ארבע לפנות בוקר, ואמרה לבעלה, שאינה יכולה לשאת את הדברים. החלה לברר, ובקופת חולים ראתה, שאותו אדם ביקר אצל רופא, בזמן שלא היה לו "ביטוח", ולכן הוא חייב בתשלום (לא גבוה בכלל) של סכום כסף. שילמה בעצמה את סכום הביקור, ומאז לא ראתה עוד את החלום.

ודברים כאלה אירעו כמה פעמים, ומהם נלמד, שאם על כל העוונות מועילה תשובה, הרי שעוון גזל קשה מכולם, שלא די בתשובה, אלא יש להשיב את הגזילה, ורק יחידים זוכים שמאפשרים להם מן השמים להתגלות למישהו בעולם הזה שיבוא לעזרתם. לכן יזהר כל אדם כל ימי חייו, שלא יגיע אליו ממון שלא מגיע לו על פי הדין, ובזה יזכה לחיי העולם הבא בשלום ובשלוה.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה