הלכה ליום ראשון ח' תמוז תשפ"ד 14 ביולי 2024

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

מהראנגיז רבקה בת שוקט

הוקדש על ידי

מיכאל בן רבקה

טורטייה

שאלה: מה מברכים על טורטייה?

תשובה: "טורטייה", היא כמו פת לחם דקה מאד, ויש שעושים אותה מקמח חיטה, עם שמן או מיץ פירות, וטעם השמן או המיץ מורגש היטב כשאוכלים אותה, ובמקרה כזה אין לנו ספק, שברכתה הנכונה היא "בורא מיני מזונות", כפי שאנו מברכים על כל העוגות.

אולם רוב סוגי הטורטייה המצויים בזמנינו, עשויים מקמח חיטה, כמעט ללא שמן או טעם מיץ פירות.

והנה לגבי מיני מאפה, שעשויים מבלילה (בצק) רכה, כמו שעושים בזמנינו "בלינצ'ס", או "פנקייק", מבואר בשלחן ערוך (סימן קסח), שברכתם בורא מיני מזונות. מפני שמעולם לא היתה עליהם תורת לחם. ודוגמא לזה מובאת בגמרא במסכת ברכות (לח.): אמר אביי, "טריתא", פטורה מן החלה. ואם היא פטורה מן החלה (ממצוות הפרשת חלה), גם ברכתה תהיה "בורא מיני מזונות", וכמו שפסק מרן השלחן ערוך בזו הלשון: "טריתא, דהיינו שלוקחים קמח ומים ומערבים אותם ושופכים על הכירה, והוא מתפשט ונאפה, אין עליו תורת לחם כלל, ואין מברכים עליו אלא "בורא מיני מזונות" וברכה אחת מעין שלוש". כלומר, ברכה אחרונה "על המחיה". 

אבל הטורטייה שבזמנינו, נעשית מבלילה עבה, כפי שבירר את הענין הזה בספר ילקוט יוסף (סימן קסח סעיף יג), שאמרו לו אנשים שעוסקים בייצור טורטייה, שהיא עשויה מבלילה עבה, כלומר, בצק ממש, ומרדדים אותו דק דק, עד שנעשה "טורטייה". ולפיכך, ברכתה של הטורטייה הזו, היא כברכת כל לחם דק שאנו אוכלים, כמו "לאפה - אשתנור" וכדומה, שברכתו המוציא לחם מן הארץ.

ואף על פי שיש שדנים לומר, שעצם הדבר שהיא דקה מאד, מוציא אותה מתורת לחם, מכל מקום להלכה איו חילוק בעובי הפת, שכל שהיא פת ממש, שנעשתה מבצק עבה ונאפתה, ברכתה המוציא לחם מן הארץ.

וטורטייה שהיא עשויה מקמח תירס, או מקמח עדשים או מקמח חומוס, ברכתה "שהכל נהיה בדברו".

לכן יש לשים לב, כאשר ב"בופה - בר" שיש בקבלת פנים באולמות שמחה, מוגשים שם מיני מאכלים עם "טורטייה", יש ליטול ידיים לפני אכילתם, ולברך "המוציא לחם מן הארץ".

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה