הלכה ליום שישי ל' שבט תשפ"ד 9 בפברואר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אימי היקרה

מזל בת תמר ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ביתה שולמית

פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ".

בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ישראל. אולם אנו נעמוד על הדברים לפי פשוטם. מיהו אותו מלאך שמוזכר כאן בפסוק? מדוע ה' שולח מלאך ולא מנהיג את ישראל בעצמו?

ומסביר רש"י: "כאן נתבשרו שעתידין לחטוא, והשכינה אומרת להם, כי לא אעלה בקרבך". כלומר, הודיע ה' לישראל, שהם עתידים לחטוא, ומחמת החטאים שלהם, הם לא יזכו עוד שה' ינהיג אותם בעצמו, אלא ישלח "מלאך", מלאך רוחני או אדם גדול, שהוא ינהיג אותם.

ומוסיף לבאר רבינו הרמב"ן, שדבר זה התקיים באמת בימי יהושע בן נון, אחרי פטירת משה רבינו, כמו שנאמר:

"וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ, וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ", ואותו "איש" היה מלאך ה'. והוא היה מלאך שלוח מאת ה', לעמוד לפני ישראל במלחמותם. וכל ימי משה רבינו, לא היה מלאך לפני ישראל, אלא כביכול ה' יתברך עצמו היה הולך לפניהם, עד שנפטר משה, ואז החלה ירידה מסויימת, והחלו ישראל להיות מונהגים על ידי מלאך.

ענין זה, הוא יסוד גדול בכל הנהגת ה' בעולם במשך כל הדורות. במקרה שלפנינו מדובר בהנהגות שונות, שניתן להבחין ביניהם מיד. בימי משה, ישראל מונהגים על ידי ה', ובימי יהושע, על ידי מלאך. אולם באמת, כשכל שישראל עומדים במדרגה גבוהה יותר, כך הם זוכים להיות מושגחים על ידי ה' יתברך בצורה גלויה יותר. וככל שישראל חלילה יורדים במעלתם, כך גדל "הסתר הפנים", עד שכבר קשה להבחין בצורה ברורה בהנהגת ה' בעולם.

דוגמא לדבר. בימיו של חזקיהו מלך יהודה, כל ישראל היו עוסקים בתורה, היו ממש צדיקים וחסידים. ולכן, כאשר בא צבאו של סנחריב להלחם ביהודה, עשה ה' נס גדול, ומתו כל צבאו של סנחריב בלילה אחד. כפי שנאמר: "וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף, וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים".

אך לא רק כלפי כלל ישראל הדברים אמורים. כי באמת שהיו בכל הדורות אנשים בעלי מעלה מיוחדת, שבשל כך, זכו להיות מושגחים באופן גלוי ובהארה גדולה על ידי ה' יתברך. כמו לדוגמא רבי חנינא בן דוסא, שאמר לבתו, "מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ וידלוק", וכן רבי שמעון בר יוחאי, ועוד רבים מהתנאים והאמוראים. ו

כן היה עד הדור האחרון ממש, שבזמנינו חי החסיד רבי ישראל אביחצרא, ובנו רבי מאיר אביחצרא, שפעלו נסים ונפלאות ממש, וזאת בכח דבקותם בה' יתברך, בעבודה קשה של פרישות מוחלטת מכל עניני העולם הזה, ושקיעות בתורה וביראת שמים, עד שזכו למעלת מלאכים ממש, ועל ידי זה זכו לגילוי פנים בהשגחת ה' עליהם.

בגמרא במסכת מועד קטן (דף יח.), מובא שאם אשה מעוברת (בהריון), הולכת על גבי צפורן שנגזזה, במקום שבו היא נגזזה, הדבר גורם לה להפיל את עוברה. וזו היתה מציאות מוחשית בימי חז"ל, עם עוד הרבה ענינים סגוליים שהיו ידועים לכל, ועל ידי כך היו מורגשים גם ענינים על טבעיים בין בני האדם. בזמנינו לעומת זאת, כמעט ולא רואים שום השפעה בדברים סגוליים. אמר על כך הגאון החזון איש, היודעים אתם מהו "הסתר פנים"? "הסתר פנים, זה שאפילו צפורן לא גורמת נזק"!

כלומר, בדורותינו, שהחטאים עברו כל גבול, הגשמיות בעולם הולכת ומתחזקת. כאשר הגשמיות מתחזקת, הכוחות הרוחניים כולם, הטובים והרעים, הולכים ונעלמים. בדורות הקודמים, כולם האמינו שיש כוחות נסתרים בעולם, ממילא היה להם גם קל לבטוח בה', להאמין שהכל מידו יתברך. אך בזמנינו, לכל דבר רגילים לתת "הסבר". הסבר שהוא כמובן אינו הסיבה האמיתית למה שאירע, אך מסביר אותו היטב על פי דרכי הטבע. כאשר הלך החשיבה הוא כזה, שלכל דבר ניתן רק "הסבר טבעי", דבר זה מייצר כמו תמונת מראה, שגם מן השמים מתגלית ההשגחה תחת "כיסויים" טבעיים!  

באתי פעם לניחום אבלים בביתו של רופא, שאביו נפטר. והנה ביושבי שם, הגיעו חבריו של הרופא, שגם הם רופאים, ביקשו לנחמו. והנה מיד עם כניסתם, שאלו את הרופא האבל: מה היה לו? והוא מסביר להם, שלאביו היתה בעיה רפואית כזו וכזו, ולאחרונה היתה התפתחות כזו וכזו, וכך הסביר והסביר בשפה מקצועית, עד שהגיעו הדברים לסיום חייו של אביו.

נתבונן. הרי המציאות האמיתית היא, שמן השמים נגזרה הגזירה על פטירתו של אביו של הרופא. מן השמים נגזר עליו שיחלה, עד שימות. כל הנסיבות שהביאו למיתתו, הן תוצאה של גזירה רוחנית עליונה. המחלות והבעיות הרפואיות מהן הוא סבל, הן בשום אופן לא הסיבה האמיתית לפטירתו!

אך בזמנינו, כמעט כולם, רגילים לדבר בסגנון הזה, כי אנו מחונכים ומורגלים שלכל דבר יש הסבר טבעי. על ידי כך, העולם הולך ונעשה יותר גשמי, יותר "טבעי", אך באמת, שבני האדם הולכים ומתרחקים מהפנימיות שלהם, מהפנימיות של העולם. לכן אנו חווים בדורותינו "הסתר פנים" גדול, אך עם זאת עלינו לזכור, שלכל אחד ואחד, איש או אשה, יש כח במחשבתו ובמבטו על העולם, על ידי התחזקות בתורה ובמצוות, התחזקות בבטחון בה' יתברך, כך גם תתגלה הנהגת ה' כלפיו באופן פרטי ובאופן כללי, כמו שנאמר: "וְהַבּוֹטֵחַ בַּה', חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ".

בעזרת ה' נזכה במהרה לגילוי כבוד ה' בעולם, שאז יזרוק ה' מים טהורים על עמו, וכל העולם כולו יכירו וידעו באמיתות השגחת ה' בעולם, והיה ה' למלך על כל הארץ!

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה