הלכה ליום שישי י"ח כסלו תשפ"ד 1 בדצמבר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת סבתי

סווירה שרה בת תברה דבורה למשפחת חדד ז״ל

הוקדש על ידי

נכדה אסף יוסף

פרשת וישלח

נאמר בפרשת השבוע, לאחר שנודע ליעקב שעשו אחיו בא לקראתו, שלח אליו יעקב שיירה שלימה של מתנות, ועם השליחים, שלח גם הודעה לעשו:

"כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב, עִם לָבָן גַּרְתִּי, וָאֵחַר עַד עָתָּה, וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה, וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי, לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ".

על מה שנאמר "עם לבן גרתי", דרשו רבותינו (הובא בפירוש רש"י), גרת"י, רומז לתרי"ג, שהוא מספר המצוות שיש בתורה. וכך רמז יעקב לעשו: "עם לבן גרתי – ותרי"ג מצוות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים"!

נקודה חשובה הובאה בספר אמת ליעקב, מאת הגאון רבי יעקב קמינצקי זצ"ל (מגדולי הדור האחרון שהיו בארצות הברית), על מה שאמר יעקב "עם לבן גרתי", שפירוש הדברים, אמר יעקב לעשו, "גרתי", בכל השנים שהייתי אצל לבן הארמי, נותרתי "גר", ולא נעשיתי אזרח קבוע, נותרתי נע ונד, גולה ממקום למקום, ואם תשאל, הכיצד יתכן בכלל, לחיות לצד אישיות חשובה כמו לבן הארמי, ולא להתרשם ממנו כלל, לא לרדת ברוחניות אפילו מעט, כיצד זה יתכן? התשובה לכך היא, "תרי"ג מצוות שמרתי", היות והיה יעקב אבינו מסובב כולו במצוות התורה, היא שעמדה לו שזכה להשמר מפני לבן וחברתו המקולקלת.

יעקב אבינו הגיע לביתו של לבן ישר מישיבת שם ועבר, לאחר שעסק שם בתורה, הוא הגיע לבית של אחד מעשירי אותו הדור, שאת בתו רצה לשאת לאשה. בקלות יכול היה יעקב להתערות עם אנשי הבית, להתחבב על בניו של לבן, ולהיות אחד מהם, אך הוא בשלו, מקפיד על תרי"ג מצוות! בלי שום התרופפות! כך הוא זוכה להתנתק מכל מה שסביבו, להתמקד בעיקר! בקיום התורה והמצוות, ובהכנת שבטי ישראל בעבודה רוחנית נשגבה!

אך הדברים לכאורה תמוהים. אם רוצה יעקב לספר לעשו שהוא עדיין עומד בצדקותו, היה אומר זאת בפירוש! לשם מה לרמוז זאת במילים קצרות? ועוד קשה, שהרי עשו הרשע, בודאי לא קרא את פירוש רש"י עם דברי יעקב אחיו, ואם כן, מנין לו לעשו לדעת בכלל מה כוונתו של יעקב? ואפילו אם נאמר שהיה עשו מבין את עומק דבריו של יעקב, עדיין קשה, מדוע את ענין שמירת המצוות, הטמין יעקב ברמז בלבד, ואילו את עובדת הצלחתו מבחינה כלכלית, הוא מבטא בפירוש "ויהי לי שור וחמור וצאן ועבד ושפחה"? מדוע את הענינים הגשמיים ביטא יעקב בצורה ברורה יותר לעומת עניניו הרוחניים?

הסביר זאת מגיד המשרים הגאון הצדיק רבי יעקב גלינסקי זצ"ל (הובא בספר "והגדת"), כי באמת, עבורינו, לדורי דורות, חפץ יעקב שנדע את העיקר. למרות כל השנים שהייתי אצל לבן, "תרי"ג מצוות שמרתי", זה העיקר, וכל השאר – טפל. אך לגבי עשו הרשע, מה שחשוב הוא מה שמעניין את עשו, האם יש לך שור? עבד? שפחה? יש לך רכוש? אם כך, אתה אדם מכובד!

ובענין זה הביא מעשה שהיה:

אל ארצות הברית שלפני קרוב לשמונים שנה, הגיע אדם גדול, צדיק ונשגב, גאון הגאונים, הלא הוא הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל. לאחר שהתגורר תקופה בניו יורק, קרא לכנס רבנים שיעסוק בעניני השעה, לחיזוק התורה והדת.

בין המשתתפים, ישב לו "נשיא" של אחת הקהלות היהודיות. כאשר ראה באיזה להט מדבר רבי אהרן, ומעורר על תקלות שונות בעניני היהדות, פנה אל היושב לצדו ושאל בלחש: "כמה הוא שווה? על כמה הוא יושב?", כאומר, "כמה הוא מרויח?

השיב לו היושב לצדו: "אולי אלף, אולי אפילו אלפיים דולר"!

"אם כך" תמה נשיא הקהילה, "איך הוא מעז לדבר בכלל"! "האם הוא יודע שיש כאן רבייס שמקבלים שלושים אלף לשנה! איפה ה"דרך ארץ" שלו כשהוא עומד לדבר בפניהם"??

ממרחק השנים, הדברים נשמעים כמעט מצחיקים, אך זהו באמת הלך החשיבה של רוב העולם! אנשים מעריכים כסף, מראה חיצוני, חיים חיצוניים וגשמיים, למרות שהם יודעים יפה יפה לדבר על החשיבות שהם רואים ברוחניות, הרי שבמהלך החיים, מה שקובע ומה שמנחה אותם, זו הגשמיות!

יעקב אבינו, ואביו יצחק, וזקנו אברהם, וכן אמותינו, שרה, רבקה, רחל ולאה, מלמדים אותנו, חייהם היו חיים קשים מאד, חיים של הפתעות מבהילות, גלויות ונדודים, אכזבות ונסיונות, ועם כל זה, מה נותר לדורי דורות? "אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב", אנו מזכירים בכל יום ויום, את אבותינו הקדושים, אבות האומה, אנו מחנכים דורות על דורות על עבודתם הרוחנית של האבות והאמהות, כי הרוחניות, היא העיקר, וכל הדברים הגשמיים, הם בסך הכל ככלי שרת, כדי שנוכל להמשיך בעבודת הקודש.

עלינו לחדד את המסר הזה בלבותינו, ובלבות צאצאינו, וה' יזכנו לעשות רצונו כרצונו, ונראה במהרה בישועת ישראל.

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה