הלכה ליום ראשון כ"ה ניסן תשפ"ג 16 באפריל 2023

"הוקירו את נשותיכם"

אמרו רבותינו בכמה מקומות (בגמרא, בזוהר ובמדרשים), "אוקירו נשייכו כי היכי דתתעתרו", כלומר, הוקירו את נשותיכם, לקנות להן מה שהן צריכות בריוח, ובזכות זה תתעשרו.

ואמנם לכאורה יש מקום לומר, שמדובר כאן דוקא כאשר האשה היא צדקנית ומיוחדת בסגולותיה, שאז יש זכות מיוחדת לקנות עבורה מה שהיא צריכה ואף מעבר לכך, אולם כאשר מדובר באשה שאינה צדקת כל כך, אין ענין בדבר. אולם באמת שבגמרא במסכת בבא מציעא (דף נט.), מובא מאמר חז"ל כך: "אמר להו רבא לבני מחוזא (אמר רבא, לבני העיר מחוזא), אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו". ומפורש בגמרא בכמה מקומות, שנשות מחוזא לא היו מן הצדקניות ביותר, ואדרבה, רבא בעצמו, העביר עליהן ביקורת קשה בגמרא (שבת לג.), וקרא עליהן מה שכתוב "שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה", ובכל זאת, לבעליהן הוא אומר: "אוקירו נשייכו כי היכי דתתעתרו".

והגאון רבינו יוסף חיים בספרו "בן יהוידע", הסביר, כי הרבה מהשפע הנשפע בביתו של האדם, הוא בעבור אשתו, וכתב שיש כאן ענין של מידה כנגד מידה, שהמייקר את אשתו, גם מן השמים ישפיעו לו שפע טוב.

ויש להוסיף בזה, מה שאמרו רבותינו במסכת חולין (דף פד.): "לעולם יאכל אדם וישתה, פחות ממה שיש לו, וילבש ויתכסה, במה שיש לו, ויכבד אשתו ובניו, יותר ממה שיש לו, שהן תלויין בו, והוא תלוי במי שאמר והיה העולם". כלומר, אדם יזהר תמיד לא להרבות במאכלים יקרים, שמא בהמשך החיים, תתמעט פרנסתו, ומניעת המאכלים שהיה רגיל בהם תהיה קשה עליו. ובגדים, גם כן, לא יקנה אלא לפי פרנסתו, ולא יפריז על המידה. אולם לגבי אשתו ובניו ובנותיו, מצוה עליו לתת להם יותר ממה שיש לו.

אולם יש להתבונן, כי לכאורה הנימוק שמביאים רבותינו להנהגה זו, אינו מובן בכלל. רבותינו אומרים, מדוע יסתפק האדם בעצמו במועט ובחיסכון, ואילו על בני משפחתו יוציא יותר מיכולתו? "משום שהן תלויין בו, והוא תלוי במי שאמר והיה העולם"! והדברים מאד תמוהים. למה הדבר דומה? אם נראה בן של עשיר ובן של עני, ולכל אחד מהם יש אלף דולר. האם נאמר לבן העני, תוכל לבזבז כרצונך, שהרי אביך עני, ולבן העשיר נאמר, חסוך את כספך, שהרי אביך עשיר?! בודאי שלא! ראוי לומר להם בדיוק להיפך! לבן העשיר נאמר, עשה מה שתרצה, שהרי אביך עשיר, וימשיך להעשיר אותך. ואילו לבן העני נאמר, הזהר במעט הכסף שבידך, שהרי אביך עני, ולא יוכל לפרנס אותך! ואם כן, מדוע כאן אומרים רבותינו, אתה, בעל הבית, שאתה תלוי בה' יתברך, עליך לנהוג בחיסכון, ואילו בני משפחתך שתלויים בך, נהג בהם בריוח ובעין טובה, שהרי הם תלויים בך. הרי היה ראוי לומר בדיוק להיפך! מי שתלוי בה', יבטח בה' שיטיב לו תמיד, ומי שתלוי ביד בשר ודם, כלפיו יש לנהוג בתכלית החיסכון! הדבר טעונים הסבר!

אלא נראה לפרש, כי אדם צריך לנהוג בעצמו בחיסכון, שמא אין לו זכות, או שמסיבה אחרת חס ושלום תתמעט פרנסתו, לכן עליו לנהוג בתבונה עם כספו. אך כאשר הדברים אמורים כלפי בני משפחתו, שהם תלויים בו, הרי אם הוא ינהג בהם טובת עין, בודאי מן השמים ינהגו גם בו טובת עין, כי במידה שאדם מודד, בה מודדים לו, (משנה סוטה פ"א), וכן אמרו רבותינו, כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים (שבת קנא.). לכן הוא יכול להיות סמוך ובטוח, שאם יוציא הוצאות (כמובן, בגבול ההגיון, ולא בהפרזה יתירה) על בני ביתו, גם מן השמים יסייעוהו וישלחו לו ברכה בפרנסתו.

וכל שכן כאשר הדברים אמורים כלפי אשתו של האדם, כי "אשה" בגימטריה - "ברכה לחם" (וכך מגיעים לחשבון עם הכולל, כ"כ בבן יהוידע שם), וברכת הבית באה ממנה, לכן אמרו חז"ל, "אוקירו נשייכו, לכי תתעתרו", בזכות מה שתוקירו את נשותיכם, תזכו לעושר!

וכן זוכרים אנו, איך שהיה מרן הסבא זצ"ל מכבד ומוקיר את אשתו הרבנית, ופעם אחת אף יצא בעצמו, בימי גדולתו, לחנות תכשיטים, כדי לקנות עבורה תכשיט מיוחד, וטרח לשמחה ולעשות רצונה, ובזכותה זכה למה שזכה, וכפי שרגיל היה לחזור על מאמר רבי עקיבא: "שלי ושלכם, שלה"!

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה...רציתי לדעת האם מברכים משהו כשפותחים קפה לגבי ברכת הריח...עצי או מיני בשמים...או אלי הנותן ריח טוב בפירות.
אשמח אם תפרטו לי ותביאו מקורות.
תודה מראש בברכת ה' עליכם תחיו וחפץ ה' בידיכם יצלח אמן! כ"ו ניסן תשפ"ג / 17 באפריל 2023

המריח בכוונה את ריח הקפה הנודף, וריחו טוב, ומברך עליו "הנותן ריח טוב בפירות", יש לו על מה שיסמוך, שכן דעת רוב הפוסקים.

ואמנם לכאורה יש מקום לומר, שמדובר כאן דוקא כאשר האשה היא צדקנית ומיוחדת בסגולותיה, שאז יש זכות מיוחדת לקנות עבורה מה שהיא צריכה ואף מעבר לכך,
לא הביא כבודו למה יש מקום לומר כך?
הרי כל אדם מזווגין לו אישה לפי מעשיו ובמה זה שונה מכל חיובי הבעל? כ"ה ניסן תשפ"ג / 16 באפריל 2023

הכוונה היא, שהיה מקום לומר שדוקא כאשר האשה צדקת, יש בזה ברכה מרובה לתת לה יותר מכפי יכולתו. אבל כפי יכולתו בודאי שחייב לתת לה מן הדין. 

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה