הלכה ליום שני כ"ו אייר תשע"א 30 במאי 2011

ההלכה מוקדשת לרפואתו השלימה ואריכות חיים של

שלמה בן מרים הי"ו

הוקדש על ידי

אלמוני

הדלקת הנר לכבוד יום טוב

כשם שמצוה להדליק נרות בערב שבת לכבוד השבת, כך מצוה להדליק נרות לכבוד ימים טובים, שבכל הימים טובים נאמר "מקרא קודש". וכמו שכתב הרמב"ם (בפ"ו מהלכות יום טוב), שכשם שמצוה לכבד את יום השבת ולענגו, כך מצוה בכל הימים טובים, שנאמר "לקדוש ה' מכובד". וכל ימים טובים נאמר בהם מקרא קודש. עד כאן. ומדבריו יש ללמוד, שיש מצוה בהדלקת הנרות ביום טוב כשם שיש בזה מצוה לכבוד שבת.

ובכלל מצוה זו של הדלקת הנר בשבתות וימים טובים, נכללת כל תוספת אורה בבית, כגון על ידי אור החשמל, כי גם זה בכלל נר שבת ויום טוב.

והואיל ומצוה להדליק נר לכבוד יום טוב, ממילא יש לברך על הדלקת נרות יום טוב, כשם שיש לברך על הדלקת נר שבת. ונוסח הברכה שיש לברך הוא: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של יום טוב.

ואמנם, יש מקצת מבני תימן שלא נהגו לברך על הדלקת נר של יום טוב, וטעמם בזה, שהואיל והם נוהגים בכל דרכיהם על פי הוראות רבינו הרמב"ם ז"ל, (לפי שהרמב"ם פעל רבות לחיזוקם של בני תימן בגולה, עד שהעיד הרמב"ן, שהיו נוהגים בני תימן באמירת הקדיש, להוסיף, בחייכון וביומכון ובחיי דמרנא ורבנא רבי משה בן מימון). והרמב"ם לא הזכיר בחיבורו כלל מצות הדלקת נר של יום טוב, אם כן משמע מכך שאין מצוה בזה לדעת הרמב"ם. אולם לפי מה שנתבאר, שהשוה רבינו הרמב"ם מצות כבוד ועונג שבת, למצות עונג וכבוד יום טוב, ומכיון שברור כי מצות הדלקת נר שבת היא מפני עונג שבת וכבוד שבת, שלא ישבו בחושך, אם כן הוא הדין לענין הדלקת נרות יום טוב, שיש בזה מצוה גמורה מתקנת רבותנו ויש לברך עליה כדרך כל המצות.

והטעם שלא הזכיר רבינו הרמב"ם בחבורו מצות הדלקת נר של יום טוב, הוא מפני שאין דרכו של הרמב"ם להביא דין שלא נזכר בפירוש בש"ס, רק דרכו לכתבו בדרך רמז. כמו שמצאנו בהרבה מקומות, וכלל זה בדברי הרמב"ם, כתבוהו גדולי בעלי הכללים ורבים מן הפוסקים.

על כן אין ספק שבני תימן, בפרט אחר שזכו לעלות לארץ ישראל, עליהם לנהוג ככל הדעות, לברך על הדלקת נרות יום טוב, כשם שהם מברכים על הדלקת נר של שבת. וכן פסקו רוב גדולי רבני תימן, ומהם הגאון רבי יוסף צובירי זצ"ל, ועוד.

ולמסקנה: מצות הדלקת נר של יום טוב שוה למצות הדלקת הנר של שבת, וכן לענין הברכה, הנכון הוא לנהוג לברך על הדלקת נר של יום טוב. וגם בני עדה שלא נהגו בחוץ לארץ לברך על הדלקת נר של יום טוב, כעת כשזכו לעלות לארץ ישראל, עליהם לנהוג לברך על הדלקת הנר של יום טוב. ועליהם תבא ברכת טוב.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה