הלכה ליום שלישי י"ג ניסן תשפ"ג 4 באפריל 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבי מורי

משה בן יעקב ז"ל

לבריאות טובה לכל עם ישראל, אחדות בעם ושנשמע רק בשורות טובות בעזרת השם.

הוקדש על ידי

המשפחה

מגיד - מוציא מצה – מנהג מרן זצ"ל

סדר ליל פסח המסודר בהגדות: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שלחן עורך צפון ברך הלל נרצה".

ובהלכה קודמת ביארנו כמה שיעורי "כזית" יש לאכול מן המצה בליל פסח.

מגיד
כשמגיע בליל הסדר ל"מגיד", יקראו כל בני הבית את ההגדה בתשומת לב ובכוונה. ומנהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה, שכל בני הבית (על פי הסדר סביב השלחן) היו קוראים כל אחד קטע אחד בקול רם, וכולם קוראים עמו בלחש. ומידי פעם היה מרן זצ"ל מוסיף איזה ביאור נחמד או מדרש על פי סדר ההגדה.

לא יאריך אדם יותר מדאי ב"מגיד", מפני שיש להקפיד להגיע לאכילת האפיקומן (ב"צפון") לפני חצות הלילה. וגם מפני שכל בני הבית רעבים ומצפים לאכול. ולכן יסדר כל אדם לעצמו את הדברים שלא יאריכו יותר מדאי ב"מגיד", ויאמרו דברי תורה בשעת "שלחן עורך", כשאוכלים.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה נוהג בליל פסח, שלאחר סיום הסדר, היה מכנס סביבו את כל נכדיו הקטנים, והיה מספר במשך שעה ארוכה על נסי יציאת מצרים, עשר המכות וקריעת ים סוף, והיה מספר את הדברים בשפה מושכת, שמתאימה לילדים קטנים ממש, והילדים היו יושבים סביבו ושותים בצמא את דבריו עד שעה מאוחרת. ולאחר מכן היה מרן זצ"ל פונה לחדרו, והיה עוסק בעניני הפסח במשך כל הלילה עד תפלת שחרית בשעה שבע בבוקר. וכך נהג מרן זצ"ל במשך רוב ימי חייו. ולאחר מכן בבוקר החג היה אוזר כגיבור חלציו, וממשיך בתפלת הבוקר בשמחה, ולאחר מכן היה סועד בסעודת החג, ומתייחס בסבלנות למסובים, ובפרט לילדים, ולאחר מכן היה פונה לישון במשך שעה או לכל היותר שעתיים, ושוב היה קם ועוסק בתורה במשך כל היום.

מוציא מצה
המצה שיוצאים בה ידי חובה בליל פסח, צריכה להיות מצה שנשמרה משעת קצירה. וזו היא שנקראת "מצה שמורה", כלומר, שמשעת קצירת החיטים השגיחו עליהם שלא תבוא בהם אף טיפת מים. ונכון מאד שאותה מצה תהיה עבודת יד, שנעשתה לשם מצוה. ומכיוון שבנקל עלולות לעלות שאלות חמורות בכשרות המצה, יש להזהר מאד לקנות מצות אך ורק במקום שיש עליהם פיקוח על ידי גוף כשרות רציני. ובזמנינו מצויות ברוך ה' מצות עבודת יד (עגולות) אשר נעשות עבור ליל הסדר תחת השגחה קפדנית, וניתן לרכוש ממצות אלו לליל הסדר.

"על אכילת מצה"
אין לברך "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על אכילת מצה" אלא בליל הסדר, אבל בשאר ימי הפסח אכילת המצה אינה חובה, ולכן אין לברך עליה ברכה זו.

שיעור זמן האכילה
את המצה יש לאכול תוך שיעור "אכילת פרס", ולכתחילה יש להזהר לאכול כזית מן המצה תוך שיעור ארבע דקות לכל היותר. (ואם אינו יכול, יאכל תוך שיעור של כשבע וחצי דקות לכל היותר).

חג שמח, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות!

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום הרב.
יש לי גביע יין זכוכית שהשתמשתי בו בימות השנה יחד עם החמץ, אני רוצה להשתמש בו לשתות בליל הסדר כעת רציתי לדעת אם צריך אני להכשירו לחג וכיצד?
תודה רבה חג שמח. י"ד ניסן תשפ"ג / 5 באפריל 2023

יש לשטוף אותו היטב. 

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה