הלכה ליום שני ב' ניסן תשפ"ה 31 במרץ 2025

ליל הסדר – בנחת

סדר ליל פסח, שסידר לנו רש"י הקדוש, כך הוא: קַדֵּשׁ, וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה.

להיות בקי
מי שאינו בקי כל כך בסדר ליל פסח, ועליו לנהל את הסדר בעצמו בביתו, כדאי שיקנה מראש הגדה של פסח מסודרת, כמו הגדת "חזון עובדיה", ויעיין בה בימים הללו, לפני התקדש החג, כדי שיוכל לנהל את הסדר בצורה טובה, שתשפיע גם רושם טוב על בני ביתו, שהרי בלילה הזו עיקר המצוה היא ללמד את בניו ובנותיו וכל הנוכחים, על הנסים שעשה לנו ה' בימים ההם בזמן הזה, והזכרונות נחקקים בלב המסובים לכל חייהם, ולכן ישנה אחריות גדולה על מי שמנהל את הסדר, שיהיו הדברים כהלכה בסדר נכון.

סידור הבית
יש לסדר את הבית כמה שניתן לפני ליל הסדר, ולסדר את השלחן והכסאות וכל דבר הנוגע לסעודה בצורה המהודרת ביותר, וככל שמוסיפים לקשט את השלחן ואת מקום האכילה, כך מקיימים יותר בהידור את המצווה להראות דרך חירות בליל הסדר.

וענין זה של סידור השלחן והכיסאות, הוא חשוב כל כך, עד שהזכירו מרן השלחן ערוך בפירוש בזו הלשון: "יסדר שולחנו יפה בכלים נאים כפי כוחו, ויכין מקום מושבו שישב בהסיבה דרך חירות". והמקובלים כתבו שיש ענין בזה על פי הסוד, שככל שהשלחן והמושבים מסודרים יותר בהידור, מגביר בזה את כוח הקדושה.

ואם מכינים את השלחן מבעוד יום, עוד לפני כניסת החג, מקיימים בזה את המצוה בהידור גדול, וכמו שכתב מרן בשלחן ערוך (סימן רסב) לגבי ערב שבת. והוסיף הגאון הראש"ל בספר ילקוט יוסף (סימן תעב) כי בערב פסח יש ענין גדול להקדים את ההכנות כי זוהי דרך חירות, כמו שרים ומלכים שמכינים להם את הסעודה ועורכים להם את השלחן זמן רב קודם הסעודה. והביא שכן כתב בספר ערוך השלחן.

השנה, שיחול ערב פסח בשבת, אי אפשר לסדר את השלחן מבעוד יום, וכפי שנבאר בעזרת ה' בהמשך.

אולם בזאת יש להזהר, שהרי עיקר סידור הבית והשלחן בדרך כלל מוטל על אם המשפחה, וישנם אנשים שמרוב רצונם לקיים את מצוות הפסח בהידור, הם באים בטענות ומענות לנשותיהם אם לא הצליחו להגיע לליל הסדר בדיוק על פי רצונם, ובזה מכניסים כעס ואיבה בליל פסח. וכמה חבל שדוקא בליל זה, שמשקיעים בו כל כך הרבה מאמצים, בסופו של דבר תשרה העצבות עליהם מפני רגזנותו וקפדנותו של בעל הבית, שאף הוא היה רצונו רק לטובה ולברכה.

לכן יש לכל אדם לכלכל צעדיו בתבונה, ואפילו אם יש לו איזו טענה נכונה על בני הבית, או שמסיבות אחרות אין הבית מאורגן בתכלית הסדר כרצונו, בכל זאת יחריש, וישתדל לסייע כמה שיוכל, ועיקר העיקרים שיהיה שש ושמח בליל הסדר, וישמח את כל בני ביתו, להנהיגם במנהגי מלכים ובני חורין, כי עיקר המלכות היא בלבו של האדם, שהוא מרגיש עצמו בן של מלכו של עולם, ולא בדברים הגשמיים.

(ויש לציין כי הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל, היה מסדר בעצמו את השלחן ואת כל צרכי ליל הסדר יום לפני כניסת החג).

קערת ליל הסדר
יש לסדר את קערת ליל הסדר, שמכילה בתוכה את מיני המאכל כפי שמופיע בהגדות. ויש להשתדל שתהיה הקערה יפה ומפוארת כמה שניתן.

החרוסת
החרוסת, היא זכר לטיט שעבדו בו בני ישראל במצרים. ולכן יש להכינה שתהיה סמיכה ועבה כמו טיט. ולא נוזלית כמו משקה שאינו דומה לטיט. אמנם מנהג בני בבל שעושים "חילק" לחרוסת. שסוחטים היטב תמרים רתוחים, ומוסיפים עליהם שקדים ואגוזים טחונים. וכן היה נוהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל לעשות בעצמו. ומנהג זה הובא כבר בדברי הרמב"ם, ולכן אין לערער עליו, שעדיין יש כאן דמיון לטיט.

והרוצה לעשות חרוסת כזו בזמן הזה, יוכל לעשות כן בנקל, שיקח "סילאן" טבעי (לגמרי, שעשוי רק מתמרים ושיש עליו הכשר לפסח), ויוסף עליו אגוזים או שקדים טחונים. ויוצא בזה ידי חובה לכתחילה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה וברוכים אתם להשם כל הימים!
מה המקור שרש"י הקדוש סידר את ההגדה?
מעבר לכך, ידוע שחלקים מסוימים התווספו בתקופות שונות ועל כן, מהיכן עד היכן רש"י סידר?

תודה רבה. ד' ניסן תשפ"ג / 26 במרץ 2023

רש"י לא סידר את ההגדה. במחזור ויטרי הובא לראשונה סדר ליל פסח, קדש ורחץ וכו', וזה מיוחס לרש"י. 

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה