הלכה ליום שישי ב' ניסן תשפ"ג 24 במרץ 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שמואל בן פלור ז"ל

הוקדש על ידי

המשפחה

פרשת ויקרא

מאמרו של הגאון הגדול רבי זבדיה כהן שליט"א. ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית"

השבת, בפרשת ויקרא, נלמד על  סוגי הקרבנות, קרבן עולה, מנחה, שלמים וחטאת.

לגבי קרבן "חטאת" נאמר בפרשה: "וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה, מֵעַם הָאָרֶץ, בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְו‍ֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה, וְאָשֵׁם. אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים תְּמִימָה, נְקֵבָה, עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא".

פירוש הדברים, שמי שחטא בשוגג, בלי כוונה, עליו להביא קרבן חטאת לכפר על חטאתו, וה' יסלח לו.

וצריך להבין את הדברים. מדוע מי שחטא בשוגג צריך בכלל להביא קרבן? מדוע הוא זקוק לכפרה? הרי הוא לא התכוין כלל לחטוא?!

כדי להבין זאת, עלינו להקדים:
מעשה שהיה, באדם עני, קשה יום. אותו אדם היה עוסק במלאכת כפים, בעבודה קשה מאד, מהבוקר, ועד שעות הערב. כל זאת, כדי לפרנס בדוחק את משפחתו האומללה.

לימים, קנה כרטיס "פיס", והנה להפתעתו, מזלו זרח, והוא זכה בפרס הראשון, חמישה מליון דולר! לשמחתו לא היה גבול, כיצד לאחר שנות עוני ומחסור, הוא הפך לבעל ממון. מיהר וקנה למשפחתו דירה נאה, בגדים מכובדים, ושאר צרכי הבית.

אותו אדם ידע, כי כדי ששארית כספו לא תלך לאבדון, עליו להשקיע את כספו בעסק טוב. כך, הוא קיוה, גם יוכל להגדיל את הונו. לשם כך, פנה ליועץ השקעות בכיר, המפורסם במומחיותו בהשקעות בקנה מידה עולמי.

שמע היועץ את דבריו והשיב: אם רצונך להצליח בעסקים, הרי שעליך להשקיע ברכישת פנינים, כי כעת ישנה דרישה עצומה בעולם לפנינים אמיתיות! השקעה זו בלי ספק תביא לרווחים גבוהים, ואין ספק שבתוך תקופה לא ארוכה, תוכל להכפיל ולשלש את הונך!

שאל את היועץ, ומה עלי לעשות על מנת לרכוש פנינים? השיב לו היועץ: עליך ליסוע לחוץ לארץ, לפיליפינים, על חופי האיים, ניתן להשיג פנינים באיכות גבוהה, ומחירם משתלם במיוחד!

קיבל הזוכה את הדברים, והחליט לישמם בפועל. ארז את חפציו ואת כספו, ונסע לאיי הפיליפינים. כאשר הגיע, פנה לסוחרי הפנינים המקומיים, וביקש לרכוש מהם פנינים. סוחרי המקום הציגו בפניו את מרכולתם, כשהם מסבירים לו:

ישנם שלושה סוגי פנינים. הסוג הראשון, הן הפנינים האפורות, שאיכותן ומחירן זול מאד. הסוג השני, הן הפנינים התכולות, איכותן טובה, אך מחירן יקר. אך ישנו סוג נוסף, הרי הן הפנינים הורודות, האיכותיות והנדירות ביותר, מחירן גבוהה במיוחד, אך להן יש ביקוש עצום בעולם, והריוח מהן, הוא רב במיוחד.

שמע זאת הזוכה, והחליט להשקיע בטוב ביותר. רכש בכל הונו פנינים ורודות, מהסוג היקר ביותר. אך מה רבה היתה אכזבתו, כאשר התברר לו כי המס עבור העברת הפנינים ממדינה למדינה, אף הוא גבוה במיוחד, והרווחים להם ציפה, לא יהיו גבוהים כלל וכלל. אם היה יודע זאת מראש, היה רוכש פנינים תכולות, שעליהן המס אינו גבוה, ודוקא מהן הוא יכול היה להשיג רווחים נאים ביותר.

ישב והתבונן, עד שניצנץ במוחו רעיון! הוא הזמין אומן, וביקש ממנו לצבוע את הפנינים בצבע תכלת. כך, אמר לעצמו, אשלם מס נמוך עבור העברת הפנינים, ואחר כך אנקה אותן היטב, ואמכור אותן כפנינים ורודות! כך אמנם היה, האומן הצליח לצבוע את הפנינים בצורה מקצועית, עד שהיו נראות כפנינים תכולות.

שמח וטוב לב עזב את המדינה, בביקורת הגבולות הציג את סחורתו, עליה שילם כמובן מס נמוך, כיאה לפנינים תכולות, וכך המשיך למחוז חפצו. בהגיעו לביתו, נטל בידו "אציטון", והחל להסיר את הצבע מן הפנינים. אך לתדהמתו, ראה כי צבע התכלת אמנם ירד, אך יחד איתו ירד גם הצבע הורוד!! לפניו עמדו פנינים אפורות פשוטות, מן הסוג הירוד ביותר! הסוחרים רימו אותו ומכרו לו פנינים צבועות!

כך נוכל להשיב גם על השאלה שלפנינו. מדוע החוטא בשגגה זקוק לכפרה על חטאו? החוטא, הרי בא ואומר "איני אשם", ומדוע עלי להביא קרבן? הוא רוצה כביכול "לקלף" את החטא, להסיר את הרושם הרע שיש בו, ולהפטר מהכפרה. אך תיכף ישאלו אותו: מדוע לא ידעת שיש איסור בדבר? מדוע לא למדת את ההלכה המדריכה אותך מה אסור ומה מותר? מדוע הגעת למצב שלא ידעת כיצד לנהוג? "לא ידעתי", אינה תשובה מספקת! בגלל חוסר הידיעה, האדם בא לידי חטא בשוגג, לכן עליו להביא קרבן, על כך שלא למד, ולא ידע, עד שנכשל בלי ידיעה בחטאים חמורים! דומה הוא לסוחר, שאם היה מתבונן מראש, היה יודע כיצד לבדוק את טיב הפנינים שקנה, וכך לא היה מגיע לידי עגמת נפש!

התורה מתחשבת בכל הנסיבות, היא אינה באה בטענה על האדם, שאם לא למדת, נחשיב אותך כמזיד, כאילו עשית בכוונה! לא ולא! אך בכל זאת, "פטור בלא כלום אי אפשר", סוף כל סוף על החוטא היתה מוטלת החובה ללמוד כיצד לנהוג, ועל כך, עליו להביא קרבן!

במה דברים אמורים? לא אחת, אנו פוטרים את עצמינו בתירוץ: "לא ידעתי", "לא אמרו לי". כאן למדנו, כי טענות אלה כוחן אמנם יפה, שאנו לא מזידים, אך עדיין אין כאן תירוץ מספק, שהרי תמיד יאמרו לנו: "מדוע לא למדת? מדוע לא ידעת?"

עלינו ללמוד, ולקיים תמיד את הנאמר "והיו הדברים האלה, אשר אנכי מצווך היום, על לבבך"!

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה