הלכה ליום שישי י"א תשרי תשפ"ו 3 באוקטובר 2025

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור אבי מורי

מרדכי בן רחל, ולרפואת אימי נורית בת אליס

וגם לרפואת יעל בת שמחה וראובן בן רבקה, לימור בת נורית,יורם בן רחל אסתר בת אליס, בשאר כל חולי עמו ישראל וכל הישועות. וגם לשמואל בן נורית ושירלי בת יעל לזרע קיימא וכל הישועות ולאוריה בת שירלי לכל הישועות

הוקדש על ידי

שמואל

פרשת האזינו – לידת מרן זצ"ל

מאמרו של הרב יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל

אנו עומדים בימים שבין יום הכיפורים לחג הסוכות, ונאמר דברים הנוגעים לימים הללו.

בפרשת השבוע אמר משה רבינו עליו השלום: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי", ופירשו רבותינו (הובא בפירוש רש"י), שביקש משה שיאזינו השמים והארץ, והם יהיו עדים שמשה התרה בעם ישראל, שאם יקיימו את התורה, ישפיעו להם טובה וברכה, כמו שנאמר: "הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם", ואם חס ושלום לא יקיימו את התורה, אז יקויים בהם: "וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ".

ומתי התרה משה בעם ישראל? בפרשות הקודמות, בפרשת כי תבוא ובפרשת נצבים. שם מוזכרים הברכות והקללות, שבהם התרה משה את ישראל לבל יעזבו את התורה הקדושה.

והנה בפרשת נצבים נאמר: "בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ". ואחר כך נאמר שוב: "וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה'". ועלינו להבין, מדוע חוזרת התורה פעמיים להזכיר שנשוב בתשובה?

הסביר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, יש שני סוגים של תשובה. יש תשובה מיראה, ויש תשובה מאהבה. כאשר אדם מישראל שומע את כל הברכות והקללות, הוא חוזר בתשובה, אך זו תשובה מיראה, הוא מפחד מהקדוש ברוך, ירא מן העונשים הנוראים שמוזכרים בתורה, ולכן חוזר בתשובה.

אבל לאחר מכן, אדם עולה ומתעלה, הוא מתקרב לה', לא מפני שהוא מפחד, אלא מתוך אהבתו להקדוש ברוך הוא ישתבח שמו. אדם יתבונן, כמה חסדים טובים גמל לו ה' יתברך. הנה ישנם הרבה אנשים גיבורים וחזקים, ובלכתם ברחוב העיר, לפתע נפלו, "המה כרעו ונפלו", וכאשר הוזעקו אנשי ההצלה אליהם, לא נותרה להם שום אפשרות לעזור עוד. ואילו אנו ברוך ה' חיים, עלינו להודות לה' יתברך, על כך נאמר, "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ", כמו שפירשו רבותינו, על כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך לקלס לבורא! אדם יתבונן, כמה טוב יש בעולם, "מָה אָשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי", ואז הוא מתעורר לאהוב את ה' יתברך, שהוא טוב ומטיב לרעים ולטובים, וכך הוא נעשה ראוי לשוב בתשובה מאהבה, שאין כמעלתה, שהרי בזכות תשובה מאהבה, הופכות העוונות להיות זכויות!

לכן נכפלו הדברים פעמיים, בפעם הראשונה, ישנה תשובה מיראה, לאחר מכן תשובה מאהבה, ואי אפשר שיחזור אדם בתשובה מאהבה, אם לא שקודם לכן הגיע למדרגה שיחזור בתשובה מיראה, שהרי הדבר דומה למדרגות הסולם, שאם ינסה אדם לקפוץ ולדלג מדרגות, בהכרח הוא יפול, אלא עליו לעלות מדרגה אחר מדרגה, וכך זוכה לתשובה מאהבה, ואז הקדוש ברוך הוא רואה את אהבתו אליו, ומהפך לו את העבירות לזכויות, ושומע תפלתו.

אך מהו הדבר המועיל ביותר להביא את האדם לאהבת ה'? הנביא אומר: "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'". ומהם הדברים שיש לקחת? אלו דברי תורה! אדם שלומד תורה, שומע דברי תורה, לבו מתעורר לאהבת ה'. אלו דבריו של מרן זצ"ל.

בימים הללו, לאחר שעברנו בסיעתא דשמיא את הימים הנוראים, ראש השנה, עשרת ימי תשובה, ויום הכיפורים, זכינו לעמוד ולבקש מה', "קדשנו בקדושתך", ולשוב בתשובה. אך בימים הנוראים, התשובה באה מתוך לחץ ואימה, אדם דואג, הוא מפחד מה יהיה עליו ועל בני ביתו, הוא חרד לקראת הבאות, לכן הוא משתדל לשוב בתשובה לפני ה', ומתחנן לפניו שיסלח ויטיב לו.

אך עתה, לקראת חג הסוכות, "זמן שמחתינו", הנפש רגועה, אדם יוצא מדירת קבע לשבת בדירת עראי, הוא יושב בצל השכינה, "צלא דמהמנותא", ואז הוא מצווה ביתר שאת למלא את לבו בשמחה, "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ", ומתוך ריבוי הטובה והשמחה, עליו להתבונן, מה רבו חסדי ה' עלינו, וכאשר באותה השעה, בזמן שהנפש מתעוררת לרגשות הללו, הוא מקבל על עצמו תוספת חיזוק בעבודת ה', או על כל פנים הוא מתחזק, ביתר שאת, לעמוד בדברים אותם קיבל עליו כבר, הרי אז הוא זוכה למעלה הנשגבה של תשובה מאהבה! וכשם שהוא מתעורר לאהבת ה', גם מן השמים מתעוררת אהבה כלפיו, נעשה האדם אהוב לה', כי הוא מלכינו ואנו עמו וצאן מרעיתו, היום אם בקולו תשמעו!

אהבה כזו לה' יתברך, ראינו אצל מרן הסבא זצ"ל, שמחר, בביום השבת, הוא יום י"ב בתשרי, בו הופיעה נשמתו בעולם, איך שהיה הרב זצ"ל יושב ושוקד על תלמודו בדבקות ובאהבה גדולה! שמעתי מדודי הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, שפעם אחת, בימי חודש אלול, חזר מרן זצ"ל בשעה מאוחרת לביתו לאחר שבמשך כמעט כל היום הוא הסתובב ברחבי הארץ לזכות את הרבים בדברי תורה. הרבנית ע"ה, היתה רגילה תמיד להמתין לו, וכאשר הוא היה מגיע, היתה מחממת עבורו את ארוחתו, והוא היה אוכל, ולאחר מכן חוזר לתלמודו. אך בלילה ההוא, הרבנית היתה טרודה בשיחת טלפון, וכלל לא שמה לב שהרב נכנס הביתה. הרב נכנס למטבח, וראה שאין אוכל, מיד פנה לחדר תלמודו, וישב ועסק בתורה. לאחר כמה רגעים, הבחינה בו הרבנית, ומיד הפצירה בו לקום למטבח כדי לאכול. השיב לה הרב, "עוד כמה דקות"! "עוד חמש דקות", עד שהרבנית היתה עייפה מאד, אמרה לו: "האוכל על השלחן"!, השיב לה הרב: "עוד כמה דקות אבוא לאכול". ופנתה הרבנית לחדרה.

לפנות בוקר, הבחינה הרבנית שהרב לא ישן, קמה, וראתה את האוכל מונח על השלחן. פנתה אליו ואמרה לו, הרי האוכל עדיין על השלחן, מדוע לא באת לאכול? השיב לה, אמרתי לך, אני כבר בא, כמה דקות...

אמרו עליו, אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב רבי עובדיה יוסף את התורה, בוז יבוזו לו!

שבת שלום ומבורך, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות!

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה

תספורת, גילוח הזקן, שנת תשפ"ו

שלא להסתפר בימי הספירה פשט המנהג שלא להסתפר בימי ספירת העומר, למנהג האשכנזים עד יום ל"ג לעומר, ולמנהג הספרדים עד יום ל"ד לעומר בבוקר. (וכפי שנתבאר לעניין נישואין בימי הספירה). ויש מהספרדים שמיקלים לענין תספורת כמנהג האשכנזים, שבל"ג לעומר כבר מסתפרים, והמיקלים בזה (אף מבני עדות המזרח)......

לקריאת ההלכה