הלכה ליום חמישי כ"ח אב תשפ"ב 25 באוגוסט 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לרב מאיר פנחס בן מרים בתושח"י

ה' ישלח דברו וירפאהו
עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו

הוקדש על ידי

ילדיו

לשבת עם עמי הארץ

שאלה: לפני כשבוע, הגיע לביתנו גיסי, שאין לנו כל כך קשר איתו, והוא עם הארץ, איש פשוט מאד, ואינו יודע אפילו הלכה אחת, ולכן סירבתי לשבת יחד איתו לסעודה בשלחן, והוא נפגע מאד, וגם רעייתי כעסה עלי מאד, האם הצדק איתי או איתם?

תשובה: בגמרא במסכת סנהדרין (דף כג.) אמרו:

"כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין, לא היו חותמין על השטר אלא אם כן יודעין מי חותם עמהן. ולא היו יושבין בדין אלא אם כן יודעין מי יושב עמהן. ולא היו נכנסין בסעודה אלא אם כן יודעין מי מסב עמהן". כלומר, נקיי הדעת שבירושלים, לא היו יושבים בסעודה עם עם הארץ, שהוא אדם ריק מתורה ומעשים טובים. ומבואר בדברי רבותינו האחרונים, שאפילו בסעודת מצוה, לא היו מסבים עם אדם שהוא עם הארץ, כי גנאי הוא לתלמיד חכם לשבת בסעודה אחת עם עם הארץ. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן קע).

ורבינו המאירי בחיבור התשובה (משיב נפש מאמר א פ"ה), הסביר את הדברים, כי ההתחברות עם הנבלים והזוללים, היא פחיתות הנפש, וכמו שנאמר: "אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ", ולכן נקיי הדעת, היו נזהרים שלא לשבת בסעודה עם אנשים פחותים, וכאן למדנו שהזהירות מללכת בדרכי הפחותים, נקראת "נקיות הדעת".

אולם נראה שדברי הגמרא והפוסקים, הם באנשים פחותים ביותר, כמו אלה שיושבים ומדברים דברים רעים, וכל חייהם והגיונם בפשטות בלי שום התרוממות רוח. אבל אנשים שאינם יודעים תורה, והם אנשים טובים, ואדרבה, חפצים לשהות בקרבת תלמיד חכם, כדי לשמוע מפיו דברי תורה ומוסר, ואינם מלגלגים חס ושלום על התורה, עליהם לא אמרו שאין לשבת איתם בסעודה.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שהיה נקי הדעת מאד, התארחו הרבה פעמים על שולחנו אנשים פשוטים עמי הארצות של ממש, שאינם שומרי מצוות, והוא לא הרחיקם, אלא אדרבה, קרבם בעבותות האהבה, והשמיע באזניהם דברי תורה ומוסר שיהיו ערבים להם, ושיועילו להם.

ובספר חסד לאלפים (סעיף יג) כתב, שאדם חכם יתנהל בחכמה, שאף על פי שגנאי הוא לשבת עם עמי הארץ, הרי יותר גנאי לגלות ולהראות ברבים שאנו חס ושלום מרחקים עמי הארץ, והכל תלוי מי הם האנשים היושבים לסעודה, שאם הם אנשים טובים שחפצים לשמוע תורה ומוסר, ואין מלעיגים על דברי התורה חס ושלום, מצוה לשבת עמהם ולגלגל את הדברים לדברי חכמה ומוסר, ובזה נמצא זוכה ומזכה, ועל שלחנו נאמר "זה השלחן אשר לפני ה'".

ועוד הוסיף, שאם מדובר באנשים מדוכאים, שמשתבחים בכך שהם יושבים בסעודה עם התלמיד חכם, בודאי יותר טוב להסב עמהם, מאשר לשבת עם תלמידי חכמים, ולמצוה רבה יחשב, להחיות לב נדכאים, וכשהם יצאו אחר כך, יאמרו לכולם, "זכינו לשבת בשלחן פלוני החכם".

ולכן לשאלה, לצערינו לא נהגת נכון בכלל, ועליך לפייס את גיסך ואת אשתך, ולתקן את הדברים הלאה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב רבינו
בבקשה ילמדינו רבינו מה דין חלב של חיה כמו אייל האם אסור כמו חלב של בהמה או לא. תודה רבה כ"ט אב תשפ"ב / 26 באוגוסט 2022

חלב של חיה טהורה, כמו צבי, הוא מותר. חלב של חיה טמאה כמו לביאה, הוא אסור. היוצא מן הטמא, טמא, היוצא מן הטהור, טהור. (בכורות ז:).

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה