הלכה ליום חמישי כ"א אב תשפ"ב 18 באוגוסט 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אימי מורתי

נעמי בת מטילדה ז"ל

נלב"ע כ"א אב תשע"ה
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

הנחת היד על ראשי הילדים

שאלה: כאשר אם או אב, מברכים את ילדיהם בליל שבת, או חכם מברך את תלמידיו, כיצד נכון יותר שיעשו, האם יניחו את שתי הידים על ראשו של המתברך, או יניחו רק יד אחת?

תשובה: אתמול ביארנו, שאסור לאדם שאינו כהן, לברך את הקהל בשעת נשיאת כפיים שבחזרת הש"ץ, כפי שעושים הכהנים, מפני שמצווה זו שייכת רק לכהנים. ומעתה נבוא לשאלה שלפנינו:

הנחת שני הידים
הנה ידוע, שבשעת ברכת כהנים, נושאים הכהנים את שתי ידיהם כנגד ראשי הקהל. ואם כן לכאורה, אסור לאדם שאינו כהן, לברך אדם אחר כשהוא נושא על ראשו את שתי ידיו.

איך נהג הגאון מוילנא
ובדורות הקודמים, היו מקומות שנהגו שבסעודות נשואין, הקהל מברכים זה את זה כשהם מניחים את שתי ידיהם, זה על ראשו של זה. ובספר תורה תמימה העיר על מנהג זה, שלכאורה יש בזה איסור, שהרי אסור לאדם לישא כפיו כדרך הכהנים, וסיים, ששמע מאדם נאמן, שבשעת חופתו של הגאון רבי יחזקאל לנדא שהיה מורה צדק בוילנא, בירכו רבינו הגר"א מוילנא, ולא הניח על ראשו אלא יד אחת, וכששאלוהו מדוע הוא נוהג כן, השיב, כי לא מצאנו ברכה בשתי ידים אלא לכהנים בבית המקדש בלבד.

ובספרו תוספת ברכה, כתב לבאר את מנהגו של הגר"א, כי באמת יש איסור בהנחת שתי הידים על ראשו של המתברך, שהרי ברכת כהנים אסורה על ישראל, ולכן הקפיד הגר"א ולא הניח אלא יד אחת על ראשו של המתברך.

דברי מרן זצ"ל
אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כתב שבאמת, מכיון שאין כאן "נשיאת כפים" ממש, ולא כוונה לברך ברכת כהנים, אין איסור כלל אף בהנחת שתי ידים על ראש המתברך. והביא שכן נהגו כמה חכמים וצדיקים שאינם חוששים בענין זה, ומניחים שתי ידיים על ראשו של המתברך. ואת מנהג הגר"א כתב שאפשר להסביר באופן אחר.

הדין למעשה
ולענין מעשה, כיצד כדאי לנהוג, כתבו כמה מרבותינו המקובלים, שיש להקפיד לברך דוקא בשתי ידים. וכן כתב הגאון יעב"ץ בסידורו, שיש להקפיד לברך דוקא בשתי ידיים, ושכן היה נוהג אביו הגאון החכם צבי. והביא שיש טעם לזה בנגלה ובנסתר. ולא כדעת מי שמקפיד שלא לברך אלא ביד אחת.

אולם הגאון רבי חיים פלאג'י בספר נפש כל חי, הביא בשם ספר "חמדת ימים", שיש להקפיד לברך ביד אחת דוקא, ושתהיה זו יד ימין. והביא עוד את דברי הגאון יעב"ץ שהזכרנו, שיש לברך בשתי ידיים דוקא. וסיים, שאין להקפיד על זה כל כך, ומהיות טוב, יברך בשתי ידיו, אך אם יברך ביד אחת די בזה, וכמנהג כמה מגדולי הדורות. וכן נהג מרן רבינו זצ"ל, שלא הניח אלא את ידו הימנית על ראש המתברך, כפי שרגילים רוב הרבנים, אבל אם יחפצו ההורים להוסיף ולברך את ילדיהם בשתי ידים, ובפרט בזמנים מיוחדים, כמו ביום נשואי הילדים וכדומה, הרי שכמבואר אין איסור בדבר, ולדעת החכם צבי והיעב"ץ, כן נכון לנהוג, וכן נהגו כמה מגדולי הרבנים מהדור שלפנינו, כשבירכו את מרן זצ"ל עצמו, והניחו שתי ידיהם על ראשו.

שאלות ותשובות על ההלכה

עוד נקודה למחשבה
הקב"ה מבקש ממשה לברך את יהושע -שים ידך ..
ובהמשך כתוב -ויסמוך את ידיו (2 הידים..) אומר רש"י שברך אותו מכל הלב... כ"א אב תשפ"ב / 18 באוגוסט 2022

רש"י מפרש שבירך אותו בעין יפה יותר. ישר כחך, תבורך מפי עליון, 

האם יש עניין לתת לילד לנשק ידי האב לאחר ברכת הכהנים? כ"ט חשון תשפ"ב / 4 בנובמבר 2021

אין ענין בזה ולא ראינו שנהגו בזה. 

הרב דיבר על הנחת הידיים בברכת כהנים, שלא בזמן תפילה, עשתה מספר את ילדיו. אך מנהג עדות וקהילות רבות בישראל, להניח יד על ראש הבנים מעל הטלית, בעת ברכת כהנים. האם זה אסור? או שמה זה נכלל בעניין שהאב אינו מתכוון לברך את הבן בברכת כהנים אלא מתכוון שהכהן יברך אך מניח ידו על ראש הילד? וכמובן, אם זה אסור, כיצד יש להסביר המנהג של קהילות רבות בפרט הספרדים, מדורות רבים, שמניחים ידיים על ראש הילדים בעת ברכת כהנים....
תודה כ"ה טבת תשפ"א / 9 בינואר 2021

מותר והוא מנהג יפה שהאב מכנס את הבנים אצלו בברכת כהנים. ואין בזה כלל כוונה שהוא מברך, אלא שהם מושפעים מברכתו ממה שמברכים גם אותו הכהנים, או שמראה בזה חיבה. ומרן זצ"ל עצמו עשה כן כמה פעמים. 

אני שיש  לי רק בנות בביתי יכול לברך אותן גם בברכת כהנים? כ"ג טבת תש"ע / 9 בינואר 2010

שלום רב!

אדם שמברך את בתו, בין אם יש לו בנים ובין אם אין לו בנים, יברך אותן בברכת כהנים. ויאמר, "ישימך אלהים כשרה רבקה רחל ולאה".

בברכת התורה,
הלכה יומית.

מה נענה אחרי הרב מנחת יהודה שכותב שמחבר חמדת הימים הוא נתן משרתו של שבתאי צבי שר"י? כ"ג טבת תש"ע / 9 בינואר 2010

שלום רב!

ידוע הדבר כי אי אפשר לסמוך כלל ועיקר על דברי הרוחות בכל מה שהם אומרים, כי פעמים רבות שקרו את החכם שדיבר איתם, ואפי' מלאך מגיד מן השמים משקר לעתים, כמו שהמלאך המגיד של מרן הבית יוסף אמר אליו שימות על קדוש ה', ודבריו לא נתקיימו.

ולעצם הענין. ייחוסו של הספר חמדת הימים לנתן העזתי היה ידוע בדור שסמוך למותו של נתן, כי המחבר חמדת הימים כתב בספר כמה פעמים שחיבר את הספר לזכות את הרבים, והיו ההמון מאמינים כי נתן העזתי חברו מפני שרצה לתקן את אשר קלקל במה שהכשיל את הרבים. וידוע, כי נתן העזתי חי בבדידות במשך למעלה מעשר שנים לאחר שהודה שנבואתו היתה שקר, ולכן תלו את הספר חמדת הימים בנתן העזתי.

מלבד זאת, הגאון יעב"ץ כאשר עיין במשך שעה קלה בספר חמדת הימים, ראה בראשי התיבות של תחילת החרוזים בכמה פיוטים שנדפסו שם, שם שהוא דומה לשמו של נתן.

אך האמת ניתנה להאמר, שאין ספק שלא נתן חיבר את ספר חמדת הימים. הואיל, ובספר חמדת הימים המחבר מזכיר את הגאון מהר"ש לבית הלוי בברכת החיים נר"ו. וכן הוא מזכיר את הגאון מהרימ"ט נר"ו. כלומר, בזמן שנתחבר אותו הספר היה המהרי"ט חי. ומהרי"ט נפטר בתקופה קרוב למאה שנה קודם שנתנבא נתן העזתי על ש"ץ.

זאת ועוד, רבים מאד מגדולי הדורות ואף מהביקורתיים שבהם, הפליאו לצטט מדברי החמדת ימים, שהיה ללא ספק מתלמידי תלמידיו של רבינו האר"י, כמו שהוא מעיד על עצמו בספרו שהיה עורך את כתבי רבינו האר"י. ופיוט ידיד נפש המפורסם נפוץ על פני תבל על פי תיקוני הנוסח שתיקן בו המחבר חמדת הימים. וכן סידור שערי ציון הנדפס על פי תפילותיו של בעל חמדת ימים, הוא ספר קדוש וחשוב מאד, על אף שהגאון יעב"ץ כתב בתוקף לדחות דברי פיוטים שנזכרו בו. ויש עוד הרבה מה להאריך בזה.

על כן אין ספק, ששגיאה היא לומר על חמדת הימים שנתחבר על ידי נתן העזתי. אלא מחברו היה אחד קדוש מגדולי הדור הסמוך לזמן האר"י, כמו שהעיד גם המוציא לאור של החמדת ימים, הלא הוא מהר"י אלגאזי, בהקדמת הספר.

ובעניני קבלה, אין לנו עסק בנסתרות, וידוע שרבינו הרש"ש הסתייג מכמה דברים על פי הקבלה שנאמרו בספר ההוא. אך לעצם הדבר, הוא ספר קדוש ונורא שמו, ומומלץ מאד לקרוא בו, כי הוא מכניס קדושה וטהרה בחדרי הלב.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה