הלכה ליום חמישי ט"ו תמוז תשפ"ב 14 ביולי 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בוקובזה ראובן

אמירה לגוי לפני שבת, רמיזה לגוי, בין המצרים

שאלה: האם מותר לומר לגוי ביום שישי, שיעשה משהו עבורי בשבת?

תשובה: למדנו, שאסור לומר לגוי לעשות מלאכה בשבת. לדוגמא, אסור לומר לגוי להדליק את האור בשבת, מלבד מקרים מסויימים, שלא נדון בהם כעת.

אמירה לנכרי לפני שבת
כתב הרמב"ם (פ"ו מהל' שבת), שכשם שאסור לומר לגוי לעשות מלאכה בשבת, כמו כן אסור לומר לו לפני שבת לעשות מלאכה בשבת. ומבאר הרמב"ם, שדבר זה נאסר על ידי רבותינו, כדי שלא תהיה השבת קלה בעינינו, ונבוא חס ושלום לעשות מלאכה בעצמינו בשבת.

גם מהר"ם מרוטנבורג כתב (בתשובה סימן רב), בזו הלשון: "יש בני אדם שסבורים, שאיסור אמירה לגוי הוא דוקא כאשר האמירה היא בעצם יום השבת, אבל כשהאמירה היא לפני שבת, מותר. וטועים הם, שהרי מוכח במסכת עבודה זרה (דף יז:), שגם כשהאמירה קודם השבת, אסור". וכן פסקו גדולי רבותינו הפוסקים, בעל הלכות גדולות, רב סעדיה גאון, וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סימן שז).

שכירות פועלים בשבת
לפיכך, אסור לומר לגוי בערב שבת, לשכור פועלים בשבת, אף על פי שהיהודי לא זקוק לפועלים עד מוצאי שבת, מפני שעצם הדבר, לשכור פועלים בשבת, יש בו איסור מדרבנן, וכיון שאסור לשכור פועלים בשבת, אסור גם לומר לגוי לעשות זאת בשבת, ואפילו כאשר אומרים לו לעשות כן לפני שבת. (שלחן ערוך סימן שז סעיף ב).

וכל שכן שאסור לומר לגוי בימות החול, שידליק את אורות החשמל בבית או בבית הכנסת בשבת בימי שבת, כי הדלקת אור החשמל אסורה מן התורה, ולכן בודאי שאסור לומר לגוי לעשות זאת בשבת. (רב פעלים ח"ב סימן מג).

לבקש מגוי לקנות משהו בשבת
וכן אסור לתת לגוי כסף, אפילו ביום ראשון, ולבקש ממנו שיקנה איזה חפץ בשבת, לדוגמא, אדם שרוצה לקנות איזה צעיף מיוחד שמוכרים אצל הערבים בשער שכם, והוא פונה לאחד הערבים, ומבקש ממנו, "כאשר תלך לשוק בשבת, קנה עבורי את הצעיף הזה", הרי שיש בדבר איסור אמירה לגוי. ורק אם הגוי קונה לעצמו את החפץ, ואחר כך יתכן שימכור אותו ליהודי, אז מותר ליהודי לומר לו, "קנה עבורך את הצעיף בשבת, ואם אצטרך אותו, אקנה אותו ממך לאחר השבת. כי באופן כזה הגוי קונה עבור עצמו את החפץ בשבת, ולא עבור היהודי. (הליכות שבת פרק א).

ביום ראשון יחול יום התענית י"ז בתמוז (כי י"ז בתמוז יחול בשבת, והתענית נדחית ליום ראשון), לכן בהמשך נלמד דינים הנוגעים לימים הללו, ואחר כך בעזרת ה' נחזור לבאר עוד כמה דינים בעניני אמירה לנכרי.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה