הלכה ליום שישי א' תמוז תשפ"ה 27 ביוני 2025

פרשת קורח

נאמר בפרשת השבוע: "וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי, וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן, וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם, וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם, רַב לָכֶם! כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה'! וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'? וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו, וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְאֶל כָּל עֲדָתוֹ לֵאמֹר, בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ, וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו".

מדוע דחה משה רבינו את התשובה לקורח עד למחרת? מסבירים רבותינו, שמשה התכוין לדחות אותם למחר, שאולי יחזרו בתשובה. אך לא רק שהדברים לא הועילו, אלא להיפך, עד למחרת, כבר הסית קורח את כל העדה נגד משה ואהרן! הצליח להשפיע כמעט על כולם!

עלינו להתבונן! כיצד הצליח קורח לקלקל כל כך את ישראל?

קורח עצמו, היה לוי, שכבר נבחר על ידי ה' והוכתר במעלת הלויים שהיא מעל מדרגתם של כלל ישראל, ובכל זאת, לקורח כאב, מדוע הוא אינו כהן! מדוע לא זכה לכהונה! מדוע לא זכה גם למלוכה?!

קורח היה עשיר מופלג, והיה חכם מחוכם, פיקח שבפיקחים, ומעמדו בישראל היה נכבד ביותר. אך הכל לא מספיק לו! ובכל זאת, כיצד הוא מצליח להשפיע על המון העם? עלינו להבין זאת, כדי לדעת גם להתגונן להבא, אם יבוא עוד "קורח" וינסה לשכנע אותנו לשמוע לעמדותיו, נוכל להזהר מפניו. וכמו שרמזו על מה שנאמר "וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ", שנרמז כאן, שבניו האידיאולוגים של קורח, לא מתו, תמיד יש בעלי מחלוקת שמנסים להטיל דופי באמונתינו הצרופה ובדרכה של התורה הקדושה.

קורח היה איש תעמולה מן המדרגה הראשונה, הוא ידע להשתמש במסרים פשוטים, בסיפורים, שיש בהם קמצוץ של אמת, וכך הצליח לגרום נזק אדיר לכלל ישראל!

מה אמר קורח? אמרו רבותינו במדרש תהלים, על הפסוק: "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב", מה הכוונה "מוֹשַׁב לֵצִים"? זהו קורח, שהיה מתלוצץ על משה ואהרן, מה עשה? כינס את כל הקהל, שנאמר: "וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת כָּל הָעֵדָה", איך עשה זאת? בדברי ליצנות!

אמר להם: אלמנה אחת היתה בשכונתי, ועמה שתי נערות יתומות, ולא היה לה דבר כדי לפרנס אותן, מלבד שָׂדֶה אחת. מה עשתה? רתמה את השור והחמור למחרשה, אמר לה משה, "לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו"! מסכנה האלמנה, הניחה את השור והחמור, ורתמה למחרשה את שתי היתומות, וכך חרשה את השדה.

כשהיה עליה לזרוע את השדה, באה לזרוע כמה מינים, בא משה ואמר לה, "שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם"! בצר לה זרעה האלמנה רק חטה. באה לקצור את השדה, אמר לה משה, הניחי לקט שכחה ופאה, (יש להשאיר בשדה מעט תבואה לעניים), קצרה האלמנה את שאר התבואה. באה לעשות גורן, אמר לה משה, תני תרומה, תרומת מעשר, מעשר ראשון ומעשר שני! הסכימה האלמנה, ונתנה את כל המתנות כהלכה.

ראתה האלמנה שמהשדה כבר לא תוכל להתפרנס, מכרה את השדה וקנתה שתי כבשות, כדי שתוכל לאכול מהחלב שלהן, וללבוש בגדים שהיא תכין מהצמר שלהן.

בא משה ואמר לה, עלייך לתת ראשית הגז! לאחר מכן המליטו הכבשות, בא ואמר לה, עלייך לתת את הבכורות לכהנים! אמרה האלמנה, "איני מסוגלת עוד לעמוד בפני האיש הזה"! הלכה ושחטה את הכבשות.

לאחר ששחטה אותן, בא משה ואמר, עלייך לתת לכהנים את הזרוע והלחיים והקיבה! כעסה האשה ואמרה, "למרות ששחטתי את הכבשות לא ניצלתי מידו של משה! הרי הן חרם"! אמר לה: כעת תני הכל לכהנים, שהרי נאמר בתורה שכל חרם ינתן לכהן. לקחו ממנה את הכבשות, והניחו אותה חסרת כל ובוכה, היא ושתי יתומותיה.

כעת הרים קורח את קולו ושאל בדרמטיות: "האם נאה לעשות כך לאותה עניה אומללה"??

שמעו כל ישראל והתפעלו, הנה נכון מאד, משה גרם לאשה אומללה להתאמלל עוד יותר! זה ודאי לא יפה! איך אפשר להאמין שה' צוה עליו דברים קשים כל כך! הרי התורה "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום", ו"יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ"! אם כך, איך זה יתכן?

זו דרכה של תעמולה שמשפיעה באופן חזק ביותר. אולם בהתבוננות מועטת, הלא היה עליהם להשיב לקורח:

קורח קורח! הרי אתה עשיר כקורח! אם מרחם אתה על האלמנה, תן לה בבקשה מעט צדקה, ותוכל לחלץ אותה ממצבה העגום! והרי בכלל, כל ישראל במדבר היו עשירים מופלגים, שהרי היו להם תכשיטים וזהב וכסף לרוב, שלקחו ממצרים, אם כך, מה הסיפורים האלה בכלל? ועוד, שהרי במדבר בכלל אין שדה, ואין אלמנה שצריכה לחרוש ולא לזרוע! הכל הבל הבלים, סיפורי בדים, אגדות מדמיון פרוע! אך לא! הציבור נהה אחרי קורח, טעו אחריו!

כשנתבונן נראה: להתלונן, לגלות רגשי רחמנות מזוייפים, להעביר ביקורת, קל מאד, אך אילו ישראל היו מתבוננים מעט פנימה, היו מיד מסיקים את המסקנה המתבקשת, שאם סיפורו של קורח אמנם אמיתי, אם כן בקלות יכולים הם להכניס את ידם לכיס, ולסייע למסכנה. אך לא! לדבר ולדבר, הכל יודעים, למתוח ביקורת, לפקפק ביושרם של צדיקי עולם, זה קל מאד, הנפש מתאווה לרכל ולהטיל דופי באחרים, אך לפעול בעצמך, לחשוב איך אני יכול לסייע, ואולי בכלל אני טועה בכל מחשבותי, זה כבר קשה, ומן הטעויות האיומות הללו, הביאו המתלוננים רעה גדולה על עצמם!

על כך אנו אומרים בכל יום בתפילה: "וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִינָה, לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל". אך בכך לא די, עלינו גם: "לִשְׁמֹעַ, לִלְמד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמר וְלַעֲשׂוֹת", ולבסוף, תכלית הכל, גם "לְקַיֵּם" אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּורָתֶךָ בְּאַהֲבָה!

ישמע חכם ויוסף לקח!

שבת שלום

(מאמרו של הרב יעקב ששון הי"ו, נכד מרן רבינו זצ"ל)

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לי לדפדף ברשת חברתית ושלעיתים רחוקות בטעות אני יראה דברים לא צנועים?
האם זה נחשב שבאשמתי ראיתי את זה כי אני מדפדף ברשת חברתית או שאשמת המעלה שך הסרטון? כ"ה סיון תשפ"ב / 24 ביוני 2022

זה כמו אדם שהולך בדרך שיש שם פריצות, ויש לו אפשרות שלא ללכת שם, שהגמרא אומרת על זה דברים חמורים. לכן אסור לשוטט שם. תבורך, 

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה