הלכה ליום ראשון י"ג סיון תשפ"ב 12 ביוני 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אילן רחמני בן חנה

שהשם ישלח לו ניסים גלויים בעולם הזה

הוקדש על ידי

מוטי מאיר

הפסק בדיבור בסעודת שבת

שאלה: בסעודת שבת, בעלי בירך המוציא על החלות, טעם בעצמו מהחלות, והחל לחלק לבני הבית. באותו זמן, אחד הילדים דיבר, לפני שטעם בעצמו מן החלות. האם עליו לחזור ולברך המוציא?

תשובה: ביארנו כאן כבר בעבר, שאסור להפסיק בין הברכה לאכילה. לדוגמא, אם אדם בירך על תפוח "בורא פרי העץ", ולאחר מכן, לפני טעם מהתפוח, דיבר, אפילו מילה אחת (שאינה קשורה לאכילה), עליו לחזור ולברך שוב בורא פרי העץ. ורק לאחר שיטעם מעט מן המאכל שלפניו, אז רשאי כבר לדבר כמה שירצה.

"שומע כעונה"
עוד ביארנו כבר כמה פעמים, שכאשר אדם שומע ברכה מפי אדם אחר, והמברך מכוין להוציא ידי חובה את השומע, והשומע מכוין לצאת ידי חובה מפי המברך, הרי ששניהם יוצאים ידי חובת הברכה. גם המברך ממש, וגם זה ששמע את הברכה וענה אחריה "אמן". ודין זה נובע מן הכלל "שומע כעונה", שברוב ההלכות הקשורות לאמירה, כמו הלכות ברכות, אדם ששומע דבר מפי אדם אחר, יוצא בזה ידי חובתו. ולכן, למרות שכולנו מחוייבים בקריאת המגילה בפורים, רוב הציבור לא קוראים בעצמם את המגילה, אלא יוצאים ידי חובה כששומעים את הקריאה מפי אדם אחר. וגם זה מדין "שומע כעונה".

ולכן נוהגים בסעודות שבת, שבעל הבית מברך "המוציא לחם מן הארץ", ופוטר בברכתו את כל המסובים, ולאחר מכן הוא מחלק לכל אחד מהפת, ובודאי שאסור למסובים לדבר שום מילה, עד שיטעמו בעצמם מן הפת. וכן הדין בברכת בורא פרי הגפן, שאם המסובים שותים מעט מן היין לאחר הקידוש, עליהם להמתין בשתיקה עד שיקבלו יין בעצמם.

כשהמברך כבר טעם
וכעת נבוא לשאלה שלפנינו, שכאן בעל הבית כבר טעם בעצמו מהפת, אלא שאחד הילדים, דיבר לפני שהוא עצמו טעם. ועלינו לדון, האם עצם העובדה שבעל הבית טעם מהפת, נחשבת עבור כל המסובים כאילו הברכה כבר הסתיימה, והם רשאים לדבר אף על פי שלא טעמו בעצמם, או שבאמת אין שום קשר בין הטעימה של בעל הבית לשאר המסובים, ולכן מי שדיבר בין הברכה לטעימה, עליו לחזור ולברך.

ובאמת ש"הרוקח", (הובא בבית יוסף סימן קסז) כתב, שאם בעל הבית אכל מהפת, והמסובים המשיכו לדבר לפני שטעמו, מאחר והם כיונו לצאת בברכת בעל הבית, יצאו ידי חובתם, ואינם צריכים לחזור לברך. אולם מרן הבית יוסף עצמו, כתב לדחות את דברי הרוקח, משום שבאמת בשעה ששמעו המסובים את ברכת המוציא, נחשב הדבר כאילו הם עצמם מברכים, וכשהם דיברו בין הברכה לטעימה, הרי יש כאן הפסק, ולא יצאו ידי חובת הברכה.

ולהלכה, אף על פי שבדרך כלל אנו פוסקים כדעת מרן הבית יוסף, שקבלנו הוראותיו, מכל מקום מאחר ובנידון הזה ישנה מחלוקת הפוסקים, ומדובר כאן ב"ספק ברכות", לכן כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (הליכות עולם ח"א עמוד שמז), שבמקרה כזה שדיברו חלק מהמסובים, לאחר שבעל הבית טעם מהפת, לא יחזרו לברך שוב "המוציא", אלא יסמכו על הברכה ששמעו מבעל הבית. (וטוב שיהרהרו את הברכה בלבם).

ולסיכום: כאשר בעל הבית בירך, ובני הבית ענו אמן, אסור להם לדבר עד שיטעמו בעצמם מהפת. ואם אירע שמישהו דיבר בטעות, לאחר שבעל הבית עצמו כבר טעם מהפת, הדין הוא שאין לחזור ולברך שנית, אלא יוצאים ידי חובה בברכת בעל הבית.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה צריך לעשות במקרה שאחד הילדים דיבר לפני ברכת בעל הבית? י"ג סיון תשפ"ב / 12 ביוני 2022

לפני ברכת בעל הבית, לא צריך לעשות כלום. כיון שהפסק בדיבור בין הנטילה לברכה אינו מעכב. 

שלום רב, נכחתי בסעודה בה הבוצע דיבר לפני שטעם מהפת. אני שתקתי וכיוונתי לצאת בברכתו. האם אחרי שדיבר הבוצע היה עלי לברך בשנית? או שיצאתי בברכתו למרות שלא אכל מיד?

עשר חיילכם. תודה רבה י"ג סיון תשפ"ב / 12 ביוני 2022

יש לברך שוב, כולם לא יצאו ידי חובה. כיון שהברכה היתה ברכה לבטלה. 

האם אותו הדין יהיה במקרה של שאחד מבני הבית דיבר לאחר ברכת בורא םרי הגפן על יין של הקידוש? י"ג סיון תשפ"ב / 12 ביוני 2022

כן. זה אותו הדבר. תבורכו,

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה