הלכה ליום שישי י"ז סיון תשפ"ה 13 ביוני 2025

פרשת בהעלותך

בפרשה הקודמת, פרשת נשא, קראנו על חנוכת הנשיאים, שכל נשיאי השבטים הביאו קרבנות להקריבם לפני ה'. ועתה, בראשית פרשתינו נאמר:

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת, אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת".

אמרו רבותינו (במדרש תנחומא ה, והובא בפירוש רש"י): למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? כלומר, מדוע מיד לאחר שקראנו בפרשה הקודמת את פרשת חנוכת הנשיאים, מיהרה התורה ללמד את אהרן את פרטי מצוות הדלקת הנרות? אלא לפי, שכשראה אהרן את חנוכת הנשיאים, הצטער וחלשה דעתו, על כך שהוא ושבטו לא זכו להשתתף בחנוכת המשכן עם כל הנשיאים, ראה זאת הקדוש ברוך הוא ומיד אמר לו: חַיֶּיךָ! שֶׁלְּךָ גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּהֶם! שֶׁאַתָּה מַדְלִיק וּמֵיטִיב אֶת הַנֵּרוֹת!

ומדוע באמת גדולה הדלקת הנרות במשכן ובמקדש יותר מחנוכת הנשיאים? מפני שחנוכת הנשיאים נעשתה על גבי המזבח החיצון, בפירסום וברעש גדול, ואילו הדלקת הנרות, נעשית בפנים, במקום צנוע, הדברים האישיים והמוסתרים, יקרים הרבה יותר מהדברים המפורסמים!

כך נאמר: "וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ", המעשים הנעשים בצניעות בלי פירסום, הם המזכים את האדם יותר מכל לחיי העולם הבא! רגיל היה, מרן הסבא, רבינו עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה, להזכיר את מאמר חז"ל (תנחומא פרשת כי תשא), לוחות הראשונים,, על שניתנו בפומבי, לפיכך נשתברו, ואילו בלוחות שניות, אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, "אֵין לְךָ יָפֶה מִן הַצְּנִיעוּת".

פעם, ניגשו אל מרן זצ"ל עורכי הבטאון שהיה יוצא מטעם תנועת ש"ס, וביקשו ממנו לערוך כמו "ראיון" - "שיחת חג" עמו, כדי לחזק את הבטאון. השיב להם מרן, לוחות ראשונות נשתברו על שנתנו בפומבי, בקולות וברקים, לכן מוטב גם עתה לא לעורר רעש!

וכבר אמרו רבותינו, כמה גדולי עולם, שכשאדם שעושה מעשה מצוה, טורח כדי שיתפרסם שהוא עשה את אותו מעשה, הרי הוא עלול להפסיד את כל שכר המצוה שעשה מפני מעשיו! ולפעמים יכול גם להענש על מעשיו!

ומעשה מובא במסכת עבודה זרה (דף יח.), שרבי חנינא בן תרדיון מסר נפש, ובזמן שמלכות הרשעה גזרה שאסור ללמוד תורה, היה הוא הולך ומרביץ תורה לעדרים. וכך מספרים רבותינו:

כְּשֶׁחָלָה רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא, הָלַךְ רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן לְבַקְּרוֹ. אָמַר לוֹ: חֲנִינָא אָחִי, אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֻמָּה זוֹ מִן הַשָּׁמַיִם הִמְלִיכוּהָ? שֶׁהֶחֱרִיבָה אֶת בֵּיתוֹ וְשָׂרְפָה אֶת הֵיכָלוֹ, וְהָרְגָה אֶת חֲסִידָיו וְאָבְדָה אֶת טוֹבָיו, וַעֲדַיִן הִיא קַיֶּמֶת! וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּמַקְהִיל קְהִלּוֹת בָּרַבִּים, וְסֵפֶר מֻנָּח לְךָ בְּחֵיקֶךָ! (כלומר, אמר רבי יוסי, מאחר ומן השמים המליכו את הגויים על ישראל, מדוע את מסכן את עצמך ועובר על חוקיהם?).

אָמַר לוֹ רַבִּי חֲנִינָא, מִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֲמוּ! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא: אֲנִי אוֹמֵר לְךָ דְּבָרִים שֶׁל טַעַם, וְאַתָּה אוֹמֵר לִי מִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֲמוּ? תַּמָּה אֲנִי אִם לֹא יִשְׂרְפוּ אוֹתְךָ וְאֶת סֵפֶר תּוֹרָה בָּאֵשׁ! אָמַר לוֹ רַבִּי חֲנִינָא: רַבִּי, מָה אֲנִי לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא? אָמַר לוֹ: כְּלוּם מַעֲשֶׂה בָּא לְיָדְךָ? אָמַר לוֹ: מָעוֹת שֶׁל פּוּרִים נִתְחַלְּפוּ לִי בְּמָעוֹת שֶׁל צְדָקָה וַחֲלַקְתִּים לָעֲנִיִּים, אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, מֵחֶלְקְךָ יְהִי חֶלְקִי וּמִגּוֹרָלְךָ יְהִי גּוֹרָלִי!

כלומר, שאל רבי חנינא את רבי יוסי, מה יהיה איתי בעולם הבא? שאל אותו רבי יוסי, האם אירע לך איזה מעשה מיוחד? השיב לו רבי חנינא, שפעם התערבבו לו כספים פרטיים עם כספי צדקה, והוא החמיר על עצמו וחילק הכל לעניים. השיב לו רבי יוסי, אם כך, אתה בן העולם הבא, "יהי חלקי מחלקך"!

ולכאורה התמיהה כאן גדולה מאד! רבי חנינא בן תרדיון, קדוש ישראל המוסר את נפשו כדי שלא תשתכח תורה מישראל, יושב ודואג מה יהיה איתו לעולם הבא! וכאשר הוא מציג את דאגתו בפני רבי יוסי בן קסמא, רבי יוסי קובע שרבי חנינא בן העולם הבא, רק בזכות מצות הצדקה שקיים פעם אחת! איך ניתן להתעלם משנים של מסירות נפש על הרבצת תורה?! שנים של לימוד תורה בקדושה וטהרה!

אלא מבארים, שמאחר ורבי חנינא היה מפורסם לגדול בדורו, הרי שבודאי זכה לכבוד רב על גדולתו. ולכן היה רבי חנינא מסופק, אם יזכה לשכר בעולם הבא על מעשיו, או שמא חס ושלום איבד הכל בעולם הזה. שאל אותו רבי יוסי, אם איזה מעשה בא לידיו, כדי לעמוד על טיבו ופנימיותו של רבי חנינא, וכאשר שמע שרבי חנינא התחסד עם קונו, בדבר פרטי, שאף אחד לא יודע עליו, כאשר התערבבו לו כספים עם כספי צדקה, והוא החמיר על עצמו למרות שהיה דחוק, זו ראיה שמעשיו נעשים בכוונה הנכונה, והכבוד שמגיע לו בעולם הזה, לא יפגום בשכרו לעולם הבא, גם במצוות הנעשות בפירסום!

למדנו, כמה חשובה היא הצניעות, כמה חשובה ישרות הלב, להכין את הלב בכוונה טובה, לעשות את מעשינו לשם שמים!

מרן זצ"ל, זכה לכבוד רב בחייו, כאשר היה נכנס לכנסים, היו כל הקהל עומדים על רגליהם ושרים לכבודו. אך באותה שעה, הוא זצ"ל היה אומר בלחש, "אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה", והיה אומר על עצמו דברי זלזול שאי אפשר לחזור עליהם בכלל, כמו שאמרו רבותינו בסוף מסכת יומא (פז:), שכאשר רב, היה רואה חבורה של אנשים מלוים אותו, היה אומר לעצמו דברים המכניעים את הלב, ומזכירים כי הכל הבל, והעיקר הגדול שצריך לשים מול עינינו: דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

אשריכם כבוד הרבנים!
תודה רבה על דברי הפרשת שבוע הנפלאים, בכל שבוע רעיון אחר פשוט נפלא
שבת שלום ומבורך י"א סיון תשפ"ב / 10 ביוני 2022

תודה רבה, תבורך מפי עליון,

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה